ריכוז פוסטים של חברי קהילת התוכנה החופשית

פברואר 08, 2010

Ram-on Agmon

‫למה לא צריך פטנטים בתוכנה‬

נושא הפטנטים בתוכנה הוא נושא משפטי, ואני לא משפטן. אבל אני כן מבין קצת בתוכנה. ולא רק חופשית, אפילו קניניית. כך שיש לי יכולת להשוות, בשורה התחתונה, מה אני מעדיף – תוכנה קניניית מוגנת בזכויות יוצרים ועטופה בפטנטים עד שיניה, או תוכנה המתפתחת באמצעות קהילות סביב רעיונות של שיתוף והעתקה, שאילת רעינות, מימושם ופיתוחם עוד ועוד. ומה אני אגיד? התוכנה הקניינית סאקס. כל מי שמצא את עצמו מכור לתוכנה חופשית, מכיר את תחושת החופש, את המבחר האין סופי, את הקהילתיות, את התיעוד העשיר. את כל הדברים הנהדרים שיש לנו בעולם החופשי ושאין בתוכנה קניניית. ולא שאין תוכנות קנינייות טובות. אבל כשמשווים בין עולמות, בין העולם של הקניניות לבין זה החופשי, בסופו של דבר העולם של התוכנה החופשית הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לי כאיש סיסטם וכמשתמש.אני לא מתכוון לנמק, כי מי שרוצה להבין, פשוט צריך להתנסות. ואם יהיה בר מזל ויזכה ביכולת לעבור את התהליך הלא כה פשוט של גמילה מהרגלים ישנים, הוא יגלה עולם מופלא ועשיר, ותוך זמן מה, ישאל את עצמו, בעצם, בשביל מה צריך בכלל פטנטים בתוכנה, אם התוכנות נטולות הפטנט הן כה מופלאות וכה עשירות.

אבל מי אני ומה אני? סתם אחד. בשאלת היתרון של התוכנה החופשית, יש לגופים קצת יותר גדולים ממני, כמו למשל – מדינות, הרבה מה להרוויח. הכפפת הכלכלה לשיקולים הכלכלים של תאגידים התבררה כעיסקה ממש לא מוצלחת. וכאן, הויקי של המקור מהווה מקור פעוט לדגימה לגבי אותם גופים שהגיעו למסקנה שגם בתוכנה, עדיף להיות חופשי.

מקבץ ידיעות ברמה הלאומית בארץ ובעולם, הנוגעות לתוכנה חופשית וקוד פתוח.

מוסדות חינוך העושים שימוש בתוכנה חופשית בארץ

מחקרים הנוגעים לתוכנה חופשית ולקוד פתוח


Unique visitors to post: 0

by ‫admin‬ at פברואר 08, 2010 07:47 PM

Amir E. Aharoni

aharoni


תמר עילם גינדין הזדעקה על שגיאות הלשון הרבות שנפלו ב"מבדק" (לשון נקייה ל"מבחן") של הבת שלה בלשון ביסודי וביקשה לשתף. אז אני משתף.

בשיעורי בית, במבחנים, בספרי הלימוד ואפילו בגיליונות הציונים של האחיינים שלי יש כמות עצומה של שגיאות לשון מזעזעות ואני לא מדבר רק על ניקוד ועל כללי כתיב חסר ניקוד. הייתי בכיף משתף אותן כאן ואני לא עושה את זה כי אני עסוק מכדי לכלות את זמני על סורקים ועל תכנוֹת סריקה. (אני עסוק בדברים שבדמיוני אמורים לתקן את המצב הזה ובקרוב אספר עליהם.)

אז אין חידוש בעצם זה שהמורים שלנו לא יודעים עברית, אבל אני מודה לתמר על כך שחידשה לי ש"מִכְנָס" היא לא באמת צורת יחיד של מכנסיים. כנראה גדלתי עם יותר מדי ערסים.

by aharoni at פברואר 08, 2010 10:13 AM

פברואר 07, 2010

Ira Abramov

‫חדשות הפרטיות #68‬

אני לא באמת סופר, אני אפילו מעריך כלפי מטה בשמרנות…

עוד מעט קרחתהיום נשלח הרשיון שלי בדואר סוף סוף. לא היתה לי סבלנות להמשיך לתחזק זקן, אז החלטתי שאני לא צריך לחכות לעד לדפוס בארי/משרד התחבולה והלכתי למ.מ.ס.י., אחת החברות האזרחיות הרבות המחזיקות בגישה למאגר. כך הלכתי להדפיס רשיון בינלאומי על חתיכת קרטון בשווי 15 ש"ח, ולכן אני סוף סוף מגולח וכמעט סיימנו את הסרט. המשך בקרוב, אני מקווה.

יוחאי דיווח פה שחברת טלדור כן עושה שימוש ביומטרי במאגר משרד התחבורה, מה שלא מפתיע, רק חיפשנו הוכחות לזה. אבל פרס הפרטיות לשבוע הזה מוענק בזו לעריית רמת-גן שמכרה כתובות ופרטים אישיים של תלמידיה לחברת "קידום" שמפעילה בתי ספר אקסטרניים. אני לא יודע אם האצבע המשולשת שלהם מופנה כרגע יותר לחוק הגנת הפרטיות, חוק הגנת הילד או שמא מערכת החינוך הממלכתי הגוססת, אבל הם בהחלט מפגינים הרבה מאוד בייצים. מצד שני העיריה כגוף קיבלה קנס סמלי של 5000 ש"ח, אבל ביננו, אני לא מאמין שמישהו ינזף על זה אפילו, לא כל שכן יקנס אישית או יעצר. "קידום" קיבלו קנס של 1000 ש"ח בלבד. סכום זעום ומגוחך לרשימה כל כך מבוקשת וטיפה בים הוצאות השיווק שלהם…

פרטיות עלתה גם על סדר היום במשפחה הקרובה לי שבה האם מתנגדת לפתיחת פייסבוק לבנה בן ה-10 אבל אביו עזר לו לפתוח אחד בכל מקרה. לא משנה שזה עובר על תנאי השימוש באתר ואולי על חוקי מדינה ישראליים ואמריקניים – הילד רצה פארמוויל ולא תזיזו אותו משם. שני ההורים אנשי מחשבים אינטיליגנטיים, איך אפשר לחנך את הילד כשאי אפשר להסביר לאב מה הבעיה במה שקרה פה? לפחות הילד הוא תולעת ספרים ולא יצליחו לבלבל אותו עם העברית החדשה של פייסבוק – בשבוע שעבר קראתי שאחוזים מטרידים מתלמידי בית הספר היסודי מתחילים לכתוב בבי"ס חיבורים עם סימני שאלה בתחילת משפטים במקום בסופם, חקירה גילתה שהאשמה היא בפייסבוק (שלא אמור להיות נגיש להם) וה-CSS שלו, שלא מותאם לימין-לשמאל.

לבסוף אחרי שחילקתי פרסי פרטיות, הנה פרס אחר לא קשור, אבל מחולק גם הוא לאנשים שעשו לילות כימים לאמלל את חיינו, פרס בדינאמיט להצטיינות בכלכלה. פרידמן, סאמרז, גרישפאן וידועים פחות מועמדים לפרס. לא תצביעו?

עדכון: ואיך שכחתי? גוגל חוזרים לכותרות, נראה שגוגל-באר, התוסף שכל חברי חושבים שאני פסיכי שאני לא מתקין, ממשיך לרגל אחרי הגלישה שלך גם אחרי שאמרת לו לחדול מזה. השבוע ראיתי שגם diigo עושים דבר דומה, החברה שלי גלשה לחשבון הבנק שלה, והסיידבאר שמח לספר לה אילו עוד אנשים (ארבעה ישראלים בשמם המלא) בודקים גם הם בדיוק כרגע את מצב העו"ש… למישהו יש המלצה לשירות סימניות חברתי שתומך ב"קבוצות מחקר" ולא מרגל אחריך בזמנו הפנוי?

תגים: Crictor, facebook, אינטרנט, אנשים, ביומטרי, ביקורת, בלוג, בנק, בעיות, גוגל, דואר, דמוקרטיה, המלצה, חברה, חדשות, חופש, חוק, חינוך, חשיבה ביקורתית, טיפ, טכנולוגיה, טמטום, ילד, ישראל, כלכלה, מחקר, מידע, ממשלה, עברית, פוליטיקה, פרטיות, שיווק, שירות, תחבורה

by ‫עירא‬ at פברואר 07, 2010 05:31 PM

Boris Shtrasman

GSOC::KDE idea - facility for sending short messages

Draft for GSOC 2010 kde related project.

This is a draft for my idea , pre SRS document - sorry for any grammar or spelling errors.

Idea:
library that will provide multiway SMS send capabilities for kontact applications.

Implementation:

I will use existing code in kmobiletools and create new code of my own to handle the AT commands for phones that aren't supported.
To send messages over VoIP I will use PjSIP.

At the end there will be a simple solution for sending in order to send/receive sms via kontact applications.
I believe that the best place to put the codeis with in kontact.

Who can benefit from it ?
kopete,kalert and kmail , using Kde facility to send sms on email instead of SMSer for example. This feature will enable easy to use add-ons for any PIM related messaging.

What is currently possible:
I'm not familiar with decibel (reading about it from 11 am 7/2/2010) .
There some that provide smiler idea:
1) telephaty-qt that uses telephaty that uses yafono that uses ofono.
2) decibel

writing your own script , invoking third party programs to send sms. no single solution for SMS.
While what I wish to do has close relation for ofono (and perhaps I will use code from there) . the main need Is for high and easy access (some thing that would just work). It is kind of ripping what i need from ofono, using what I know from other places mixing all together.

Who are the users (stakeholders) :

Developers of kopete and kmail,
End users with the need for sms : from business men to geeks , anyone with mobile phone or perhaps a DECT phone that can accessed by AT commands that wish to just do his work from kontact. No need to copy the phone number from kaddressbook and manually dial. Just send message from kopete. A spare mobile ? just connect at home and any email will be sent by sms.

But what about notifications ? In many places the mobile networks are much better then wireless areas (Africa , Middle east , Thailand etc ... ). A person without any special knowledge can use this library to send notifications to one or many contacts, what about braking news ?
At the last war in the middle east there was no good solution to know when you need to find shelter (since there much less people owning a radio then mobile phones) - person can connect his mobile phone to computer and use it to send alert messages (at 2008 people actually used that approach to notify farmers at the fields). Your have some network connection in disaster zone ? plug your mobile to the laptop and directing the RSS, It will cost you but it could help everyone else. Also there is the backend - sms to email simple and elegant way to communicate. just text someone and an email will be sent.

Expected results:

After two months of work - library that can send and receive short messages from configurable resources.
1) Mobiles - using AT commands and third part libraries.
2) VoIP - connection to OpenSips and sending SMS using it as a gateway.

Few extra notes :
Full documentation to the project.
Pre built unit test for all aspects.
Regression tests.

There two aspects of the project :

Sending sms via phone:

Currently the only kde solution for sending sms is kmobiletools, I wish to use part of the code with my additions to support much more mobile phones. For tools/features that kmobiletools can't deal with I will use gnokii and other short messaging implementation mechanisms.

Sending sms via VoIP:
There are many options and I prefer the PjSIP project for that.

Some technical info :

messages will be held in a message queue so there will be the ability to send asynchronously.
an event will be sent back describing success or failure for some messages. messages encoding will be used as phone default (for example UTF16 for Russian). maximum length will be tested by library rather then by invoking the phone.

Info about me :
You can see few of my projects on my linkedin account.

To comment press here

by Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at פברואר 07, 2010 02:54 PM

פברואר 06, 2010

Ram-on Agmon

‫ה- fbi דורש מספקי שירות לשמור קבצי יומן במשך שנתיים‬

ה- fbi דורש מספקי השירות לשמור את היסטורית הגלישה של הלקוחות שלהם למשך שנתיים. כמו במקרים רבים כאלו, הפושעים האמיתיים, בעלי הידע במערכות המיחשוב יצליחו לעקוף את הרישומים הללו בקלות (אני משער שכבר כיום אין הרבה עברייני מיחשוב שמשאירים עקבות כה ברורים של פעולותיהם) אך הרישומים הללו יאפשרו לדוג את דגי הרקק במחיר פגיעה בפרטיות של שאר הגולשים.

לכתבה ב- slashdot.

לכתבה המקורית. (cnet).


Unique visitors to post: 7

by ‫admin‬ at פברואר 06, 2010 11:05 AM

‫מדענים הצליחו "לשגר" אנרגיה ממקום למקום‬

פיסקאי מאוניברסיטת טוהקו (Tohoku) ביפן הצליח לשגר ("teleport") אנרגיה. המחקר מבוסס על תגלית קודמת שהוכיחה אפשרות לשגר מידע ולמעשה מוכיח שניתן לשגר אנרגיה מכל מקום לכל מקום ביקום. האם זה הצעד הראשון למחשבים ניידים עם זמן סוללה ארוך באמת?

לכתבה ב- slashdot.
לכתבה המקורי.


Unique visitors to post: 7

by ‫admin‬ at פברואר 06, 2010 10:53 AM

‫ז"לצמן זוכה לביקור של שימור לקוחות.‬

קוראי הנאמנים, וודאי שמו לב לחיבה המיוחדת שאני רוכש לכל התאגידים באשר הם. בתקופה האחרונה, הצליחו חברות התקשורת לגייס שוב את התקשורת לתיעוד התעללותן בלקוחתיהן. סירוב להתנתק, גבייה לא מוצדקת, מבצעים עמוממים הם חלק מהתרבות תאגידי התקשורת בישראל. אי לכך, ובהתאם לזאת, החלטנו ערן ואני להתגייס למאבק הצודק ולעזור ל-hot לשמר לא רק את לקוחותיה אלא גם את דימויה.

רצ"ב סרטון.


Unique visitors to post: 30

by ‫admin‬ at פברואר 06, 2010 08:42 AM

פברואר 05, 2010

Shlomi Fish

NYTProf-3 is Out!

Tim Bunce writes on his blog about the new features in Devel-NYTProf version 3. Devel-NYTProf is a profiler for the Perl programming language, which has put all the previous attempts in profiling in the dust, and now it's even better than before. Enjoy! (Thanks to Fred Moyer's post on the San-Fransisco Perl Mongers mailing list).

by Shlomi Fish ( shlomif@iglu.org.il ) at פברואר 05, 2010 04:31 PM

Boris Shtrasman

קצת על חיובים

אמנם ההכרות שלי עם עולם הבילינג איננה גדולה (שנתיים בפיתוח) אבל יש שני מודלים שאני מכיר.
prepaid ו postpaid. כאשר יש עבודה עם שרתי VoIP (או למעשה כל פלטפורמה) ישנה בעייה מסויימת לעבודה עם prepaid(בגלל ששירותי radius לא ממש תומכים מהקופסה בפתרון כזה ). ישנן מספר גישות לכך:
לדוגמה שימוש בgatekeepr פתרון FOSSי מלא.
כתיבת מודל לfreeradius ומימוש אצל הלקוח.
שימוש call control בcdrtool

ישנם עוד פתרונות רבים לנושא אבל אותי מעניין הדרך המהירה ביותר (בשבילי).

ניקח לדוגמה את הדוגמה הבאה :
....
# define the profile
modparam("dialog", "profiles_with_value", "caller")
....

# Example route block:
# this example should be called before the t_relay() function of an outbound invite
#
########################################################################
# Request route 'callcontrol' with channel limit
########################################################################

route[39]
{
## have we done our checking on this call?
if(!isflagset(31))
{
# user has max channel limit set as preference
if(is_avp_set("$avp(s:channels)/n") && avp_check("$avp(s:channels)", "gt/i:0"))
{
# get current calls for uuid
get_profile_size("caller","$avp(s:caller_uuid)","$var(calls)");

# check within limit
if($avp(s:channels) > $var(calls))
{
xlog("L_INFO", "Call control: user '$avp(s:caller_uuid)' currently has
'$var(calls)' of '$avp(s:channels)' active calls before this one\n");
$var(setprofile) = 1;
}
else
{
xlog("L_INFO", "Call control: user channel limit exceeded [$var(calls)/$avp(s:channels)]\n");
send_reply("487", "Request Terminated: Channel limit exceeded\n");
exit;
}
}
else
{
$var(setprofile) = 0;
}

call_control();

switch ($retcode)
{
case 2:
# Call with no limit
case 1:
# Call with a limit under callcontrol management (either prepaid or postpaid)
break;
case -1:
# Not enough credit (prepaid call)
xlog("L_INFO", "Call control: not enough credit for prepaid call\n");
acc_rad_request("402");
sl_send_reply("402", "Not enough credit");
exit;
break;
case -2:
# Locked by call in progress (prepaid call)
xlog("L_INFO", "Call control: prepaid call locked by another call in progress\n");
acc_rad_request("403");
sl_send_reply("403", "Call locked by another call in progress");
exit;
break;
default:
# Internal error (message parsing, communication, ...)
xlog("L_INFO", "Call control: internal server error\n");
acc_rad_request("500");
sl_send_reply("500", "Internal server error");
exit;
}

if($var(setprofile) > 0)
{
create_dialog();
set_dlg_profile("caller","$avp(s:caller_uuid)");
}

## mark checking done
setflag(31);
}
}
אני מצטער על הדוגמה שלא ממחישה - אני עובד בתחום ואני לא רוצה אפילו בטעות לפגוע בזכויות של מישהוא.

הדוגמה מראה שימוש רגיל בcall control , עבור ביצוע עבודה לתשלום מראש. יש להוסיף את ביצוע החיוב להתחלת שיחה (אם קיים חוק בחיובים אצלכם לזה). חיוב זה צריך להתבצע או בזמן register יומי (כלומר פתחת את המכשיר ליום). או לאחר ה183 (אחרי early media). נקודה חשובה היא לשכוח להפסיק חיוב כאשר השיחה עברה למרכזיה:
אני מחייג למרכזיה ,
מחייג למישהוא אחר.
מנתק את השיחה.
שומע את ההודעות בתא קולי בתוך המרכזיה.
מחייג שוב לאדם אחר.

יש לשים לב שמצב כזה החיוב צריך להיות :
התחברות למרכזיה פעם אחת.
חיוג לאדם א' (וזמן שימוש)
חיוג לאדם ב' (וזמן שימוש)

צורה כזאת של חיוב קל לממש במודול חיצוני מאשר cdrtool (במידה והמרכזיה מחוץ לשליטה).

ביצוע חיוב להתחברות יכול להתבצע בשימוש בfreeradius.

נקודה מאוד חשובה -
החיוב צריך להתבצע בנקודה הראשונה (מפני שאם יש חיוב בפרוקסי זה לא חייב לעבור דרכו).
אמנם יש בעייה במימוש זה כאשר מדובר בעבודה על גבי LBים , אבל זה שווה את המאמץ (כמות השגיאות יורדת פלאים ).

אמנם זה נתן לנו מגבלת זמן עבור משתמש בודד (בהתאם לballance שלו). ישנם מספר גישות שאני מכיר לחיוב הballance של לקוח:
בתחילת ביצוע הפעולה (תשלום מראש עבור X שניות) - ואז להשאיר לcdrtool לבדוק אם השיחה יכולה להמשיך (לפני ניתוק בדיקה עם יש עוד יחדת מנייה אם לא ניתוק + זיכוי חלק יחסי).

אחרי ביצוע הפעולה.

חיוב על כל אירוע (CDR , רדיוס , MSG , זמן שימוש).

הנקודה החשובה ביותר שאני למדתי בפיתוח של מערכות בילינג היא קודם כל לא ! , אחרי זה לחייב , ואם שגויי להסיר חיוב.

במידה ולא מדובר במערכות חיצוניות (חיוב לא בזמן אמת - paypal), הבעיה פותרת כל מני מתחכמים (לבצע צילצול ניתוק בשביל להמנע מחיוב , לשלוח הודעה ולהתנתק לפני קבלת אישור). אני רוצה להאמין שדברים אלו הם באמת שגיאות משתמש.
אבל משום מה אני מתחיל לחשוד כשזה קורה יותר מדי פעמים.

למעשה גישה זו של חיוב ראשוני שוות ערך לעבודה באספנאות - קודם כל לא אחרי זה מה אתה רוצה. כלומר במצב שגיאה אתה קודם כל מפיל את הפעולה (או מחייב).

בפוסט הבא (שאני עובד עליו) אני אראה דוגמאות בילינג רגיל (לתשלום מראש).

by Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at פברואר 05, 2010 11:31 AM

מחפש חברה שאפשר לתאר את מנגנון החיוב שלה

בפוסט קודם התחלתי לדבר על מערכות חיוב שונות.
התחלתי לכתוב מנגנון חיוב מהראש ואז הבנתי שאני מושפע מפתרונות שאני כתבתי בעבר.
לכן אני מתלבט על לכתוב מנגנון חיוב על פי איך שאני מבין שהחברות הבאות עובדות :
בזק.
אורנג'

אני חושב עליהן מפני שמעולם לא עבדתי איתם בנשוא , יחסית פשוט למצוא איך הם מחייבים את הלקוח.
אם כן מחר אני אפרסם את ההגדרות לfreeradius ו mysql בשביל להראות איך מבצעים חיוב בסגנון הזה.

by Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at פברואר 05, 2010 11:30 AM

Ori Idan

‫העולם מתקדם לכיוון תוכנה חופשית‬

‫עוד מערכת הפעלה חשובה שוחררה בימים אלו כתוכנה חופשית. מערכת ההפעלה סימביאן שמפעילה את מרבית הטלפונים הסלולריים כיום, שוחררה בדיוק אתמול תחת רשיון חופשי, לצערי כזה שמאפשר לסגור קוד, אבל עדיין רשיון חופשי. השחרור נעשה כפי הנראה כדי להתחרות באחרים, בעיקר באנדרואיד. אבל מה זה בעצם משנה, אנחנו רואים יותר ויותר תוכנה משוחררת ברשיון חופשי. זה [...]‬

by ‫אורי עידן‬ at פברואר 05, 2010 08:08 AM

פברואר 04, 2010

Ira Abramov

‫דרושים אנשים יצירתיים‬

סיפרתי בפוסט הקודם שכדי להסביר לקהל הישראלי מה היא פרטיות ולמה זה חשוב, יצאנו לראיין מספר מומחים והכוונה היא לפרסם את התוצר בוידאו וכפודקאסט. ראיינו כרגע שני מומחים בתחומם ויש לי שלושה-ארבעה נוספים "על הכוונת". המטרה המוצהרת היא הסברה עובדתית שכן תם הנסיון הבהול לעצור את חקיקת המאגר הביומטרי, ועכשיו קהל היעד איננו בית הנבחרים אלא כלל הציבור. הכותרות שיצר לנו בחודשים האחרונים מאיר שטרית רלוונטיות פחות ופחות, ולמשרד הפנים עוד אין שום חומר הסברה בנושא. אנו מקווים למצוא משתפי פעולה כדי למלא את הריק הזה.

אם בא לכם לעזור לנו בכתיבת תסרטים, לשחק בקטעי המחשה מומחזים, ליצור אנימציה להבהרת מושגים מופשטים של הצפנה, אבטחה ותקשורת מחשבים, בהמלצות על שיטות הסברה, כתיבת תסריטים, כתיבת שאלות למומחים כולי, אנא פנו אלי כאן בבלוג או במייל ישיר כדי שאוכל למפות את הכשרונות למשימות.

למותר לציין שכל הקמפיין הזה מבוסס מתנדבים (ברובם מובטלים) ולכן חסר מימון. ענן המתנדבים אינו רשמי מטעם אף גוף מסחרי או עמותה, וכרגע לא נראה שהמצב הזה ישתנה, ולכן אין מה לשאול על תמורה כספית. הסרטונים יופצו ברשיון פתוח (כולל גרפיקה, אנימציה ותסריטים שתבחרו לתרום), והקרדיט לפועלכם כמובן יופיע בתוצר הסופי. אם אתם תלמידי בי"ס או סטודנטים במגמות רלוונטיות של תקשורת/קופירייטינג, כתיבה, עיצוב, אנימציה, משחק, קולנוע וכולי, אתם יותר ממוזמנים לשתף איתנו פעולה בצורה שתעזור לציונים שלכם, ותעשה לכם טוב על הלב באותה ההזדמנות :-)

תגים: Crictor, אבטחה, אנימציה, אנשים, ביומטרי, בלוג, גרפיקה, הסברה, וידאו, חופש, חופש המידע, חוק, חשוב, חשיבה ביקורתית, יוטיוב, ישראל, מדע, מידע, סרט, עזרה, פודקאסט, פרטיות, קהילה, קולנוע, קמפיין, קריפטוגרפיה

by ‫עירא‬ at פברואר 04, 2010 11:15 AM

Amir E. Aharoni

aharoni


IMDb listing for Inglourious Basterds has this in the “goofs” part:

Incorrectly regarded as goofs: SPOILER: Though Melanie Laurent’s character’s first name is spelled Shosanna, the various characters throughout the film pronounce her name “Shoshana”. Most notably Col. Landa when he shouts “Au Revoir, Shoshana!” as she runs away after her family is killed. In fact, the character’s name is clearly spelled “Shoshanna” in the portfolio carried by Col. Landa and which he uses for a checklist for the Jews hidden in that home. The discrepancy between the spelling in the film’s credits and the spelling/pronunciation in the film itself can only be explained as deliberate. (One may speculate, considering that the Hebrew name Shoshana is spelled with one ‘n’ while both in the movie and its credits it is spelled with two, that the misspelling in the credits is alluding to the term “hosanna” (what appears after the initial ’s’) which is a classical religious reference to the concept of salvation and/or the messiah, which may be seen in the culminative role of this character.)

There’s a mistake here. Can anyone spot it?

Filed under: Hebrew, movies

by aharoni at פברואר 04, 2010 08:29 AM

Ira Abramov

‫קִראו לי "אנטיוכוס"‬

פוסט על התחבטות קטנה על סגנון הכתיבה שלי פה בבלוג. אם אתם רוצים להגיע ישירות לפואנטה שלי, קפצו לשני הפרגראפים האחרונים.

לפני כמה חודשים פורסמה ב"הידען" החדשה הלא-מרעישה כי אנטיוכוס לא היה רשע כמו שעושים ממנו, אני פתאום קישרתי שאולי הוא נבחר בתור הרשע הגדול (או בתור הסיר הטמבל) כי שמו דומה מספיק למושג האנטיכריסט במאגר האמונות התפלות שהנוצרים סינטזו לתוך המסורת המודרנית שלהם. ליהודים אין מסורת של מושג "צורר משיח" במובן הנוצרי עד כמה שאני יודע, אבל תוארי רשעות, דיני "מוסר" ותארי "רשע" ו"צורר" חולקו ללא מעט דמויות היסטוריות מלבד אנטיוכוס. מועדון הנבחרים כולל את היטלר, רבין, יוסי שריד וכל מה שבאמצע.

מחפשי הקנוניות שבין החרדים כמובן יגיבו בזלזול על הפרסום, מנקודת המבט שלהם ברור שחוקר אקדמי יטען שאנטיוכוס לא ניסה "ליוון" אף אחד, אלא רק להוציא לאנשים את הג'וקים הישנים מהראש ולהתחיל לחשוב בהגיון. ליוונים היו טכנולוגיות, היו להם חוקרי מדע, היו להם פילוסופיה, הנדסה וגאומטריה, והם הרגישו שראוי לעזור לאנשים לצאת מהבערות שלהם ולפקוח עיניים לאופציות תרבות וידע אחרות. הבעיה היא, כמו שאומר דן דנט, שאנשים לא אוהבים את ההתערבויות האלו.

והרי מה אני עושה כאן בבלוג? כותב נגד מוסדות דת וכפיה דתית, נגד ברית מילה ורבנות, בעד הפרדת דת ומדינה ומזהיר אנשים מ"רפואה" אלטרנטיבית. לשמחתי עוד לא חטפתי נהר מכתבי נאצה שאולי בלוגרים אחרים זוכים לו, אבל יש אנשים שברור לי שיראו פוסטים בבלוג הזה כהתקפה אישית. למעשה עד היום קיבלתי בסך הכל שלושה איומים לתביעת דיבה מעורכי דין ש"נעלבו" מדעתי על התנסחויותיהם והתנהגותם. במקרה אחד מחקתי את השם, במקרה אחר ערכתי החוצה התבטאויות מיותרות (אבל לא מיתנתי את הביקורת) אך בסה"כ לשמחתי האיומים לא מומשו. אני רק יכול להניח שעד כה הם התאפקו או תפסו שכל; למרות שאני יודע מתי אין לתביעה כזו בסיס, אני יודע גם שיהיה לי יקר למדי להוכיח את זה בבית משפט1.

כאנטיוכוס בזמני החופשי, כתבתי כאן על מדע, תרבות, אידאולוגיה, טכנולוגיה, ספקולציות עתידניות ונסיונותי הקטנים להחדיר רעיונות אלטרנטיביים למוחם וליבם של קוראי. אני לא מנסה להכתיב דיעה, רק מקווה ליידע אנשים. תקוותי שהבלוג לא רק מעביר מידע אלא גורם לאנשים להתעניין, להסתקרן, להפעיל חשיבה בקורתית וכולי. אחרי הכל אני מפקפק באמיתות ובוחן אותן בשביל עצמי, ומה שנראה לי חשוב אני חולק עם חברים וקוראים. אני משתדל לעשות עבודה יסודית אבל אם אני מפרסם בלי שבדקתי אני לרוב מציין את זה, ובנוסף קרה שפרסמתי שטויות וחזרתי בי ותיקנתי. אני לא מתבייש להודות בטעויות, אני אדם ואני מתלהב מדברים ואומר לפעמים שטויות מהבטן ולא מהראש. רציתי להאמין על עצמי שהייתי כותב עם יותר אחריות אם לבלוג היתה תפוצה של עיתון ודעתי אינה מובילה את הקהל הרחב. אבל אני לא עיוור לעובדה שבסה"כ אני אנושי, שלפעמים ההתלהבות הפכה לדברים שאני שונא כמו צדקנות ודמגוגיה.

אז הנה אני מגיע לפואנטה (או פואנטות) של הפוסט הזה. אני סוחב את הטיוטא הזו מאז חנוכה2 ולא היה לי קונטקסט שווה לפוסט עד השבוע האחרון. ראשית אני רוצה רק להתנצל אם התבטאתי בצהבהבות או פרופגאנדה פומפוזית במסגרת מסע הצלב שלי נגד מאגרים ביומטריים, איכות המידע באתרים ממשלתיים ואיכות התפקוד של משרתי הציבור. אני יכול להיות ענייני ועובדתי אבל זה עלול להיות קר ומשעמם, למשל: "שלחתי פניה לדובר משרד התחבורה לפני חודש ובקשת מידע לפני שלושה שבועות, לפני 17 יום הגשתי תלונה על המאגר ויום אחרי כן הצטלמתי במורת רוח לפני שבועיים, דפוס בארי שלחו לי את הרשיון החדש בדואר לפני 12 יום אבל הוא חזר (כי שלחו לכתובת לא נכונה) וביום ראשון הוא ישלח שוב. לאחר שלא הגיעו עדיין תשובות מניחות דעת מהגורמים הנ"ל ביקשתי להוסיף לטופס "שאילתת חופש מידע" את השאלה של הסרה מהמאגר – כלומר אם אקבל (באיחור) תשובות שלא אהיה מרוצה מהן, האם אוכל להגרע מהמאגר ושתמונתי תמחק (אפילו במחיר הפקדת רשיוני). נכון לכרגע לא התקבלו שום תגובות ממשרד הדובר, הממונה על חופש המידע, הממונה על תלונות הציבור, רשות הרישוי וכאמור גם לא הגיע הרשיון בדואר." - הכל אמת אבל זה לא הסגנון שלי, ואני בטוח שהייתם מפסיקים לקרוא…

מצד שני אני טיפה הפלגתי בהתנסחויות. כאן אני מכה על חטא. תמיד חשבתי שאין לי אגו מי-יודע-מה גדול או קל להשפעה, אבל הספיק ששלושה אנשים כתבו שהבלוג שלי זה המקום הראשון שהם ממליצים לאנשים לקרוא כדי להבין על המאגר והשלכותיו כדי לתת לי זריקת עידוד ושיכנוע בצדקת דרכי, ולפעמים הרגשתי שאולי קצת הגזמתי פה ושם (בניסוחים, בבחירת המידע). מאידך יש גם מצב שאני כרגיל מחמיר עם עצמי יותר מדי. הכרזתי על רצוני להיות "fair and biased" אבל אם לדעת מישהו גלשתי לתחום הניסוחים הבלתי הוגנים או הצהובים, תקנו אותי חופשי, בשביל זה יש תגובות בבלוג. במיוחד החברים האמיתיים שלי (אתם יודעים מי אתם!), אני סומך על יושרתכם.

לכן כמו שרמזתי בשבועות האחרונים אני מנסה "לעשות תיקון": (1) בשיתוף עם העורך והצלם המוכשר ערן ורד ואנשים טובים אחרים נצא לצלם כמה סרטי הסברה שייצמדו יותר לעובדות ופחות לדמגוגיה, פרטים בפוסט הבא. (2) מתבשל לי בראש רעיון לפודקאסט ויש לי גם 'שותפה לפשע'. פיילוטים ישלחו לכמה אנשים שאני סומך עליהם ועל דעתם לפני שאפרסם עוד פרטים :-) (3) כיווני קריירה שמפתיעים את עצמי נבדקים, אדווח אם יתגבש משהו.

-------
  1. ראו הציטוט המפורסם של ג'רום ק. ג'רום בנושא שעוני כיס, שודדים ובתי משפט
  2. אין מצב שניחשתם!
תגים: Crictor, אידאולוגיה, ביומטרי, ביקורת, בלוג, הגיון, הסברה, חברים, חופש, חופש המידע, חוק, חשוב, חשיבה ביקורתית, טכנולוגיה, מדע, מוח, מידע, מסורת, עתיד, פודקאסט, פילוסופיה, צדק, רעיון, רפואה, שירות, תחבורה, תרבות

by ‫עירא‬ at פברואר 04, 2010 08:29 AM

פברואר 03, 2010

Ira Abramov

‫חיקוי היא הצורה הנעלה ביותר של אבולוציה‬

השבוע נודע לי שנפתח אתר חדש לעמותת "ארגון הביומימיקרי הישראלי", ואני מקווה שהמשמעות היא שיהיו לי עוד הרצאות מעניינות לראות בקרוב. ביומימיקרי הוא שם כללי לכל תחום מחקר או יצירה ששואב השראה מהטבע, ואתן שתי דוגמאות פופולאריות. מצד האמנות, אנטוני גאודי הוא אדריכל שקשה להתעלם ממנו בספרי הארכיטקטורה או ברחובות ברצלונה. מבתים שלמים ועד לאחרון הכסאות או מעקות המדרגות שהאיש תכנן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם שיר הלל מתמשך לטבע. מתמטיקה וזואולוגיה מככבות בכל עיקול ופיתול, הכסאות בביתו (בפארק גואל) נראים כאילו קטפו אותם בטיול ביער, וכמה מבתיו המפורסמים מבלבלים את העולם עם קווים לא שגרתיים שמקבלים את השראתם מעצמות רגליים וגולגלות, קשקשי זוחלים או במבנים אחרים משובצות צורות גאומטריות.

ודוגמא לביומימיקרי במדעים. לכל מי שעוד לא נתקל בהרצאותיו של רוברט פול ב־TED אני ממליץ מאוד לצפות. הראשונה מ-2002 על רעיונות לפתח דבק מיקרוסקופי שמחקה את כפות רגלי השממית1 ושאר המצאות שאפשר ללמוד מהטבע, השניה על עיצוב רגלי רובוטים יעילות יותר (ושאר מנגנונים) כתוצאה מהתבוננות ברגלי חרקים וזוחלים, ובאחרונה (2009) על מה שהזואולוגים למדו בחזרה על זנב השממית מאנשי הרובוטיקה אחרי שאלו בנו כמה שנים מאוחר יותר רובוטים מטפסי קירות וגילו שהזנב עושה הרבה יותר ממה שדמיינו. מחקר בין תחומי שכזה מראה איך ביומימיקרי יכול לעזור לחוקרים בשני הכיוונים.

אבל חיקוי והעתקה של רעיונות מצליחים זה כמובן לא בשורה חדשה שיצאה מהפקולטות המודרניות להנדסה ועיצוב. הביולוג ריצ'ארד דוקינס העלה את הרעיון הפילוסופי הידוע של "הגן האנוכי", שמציעה לא להתייחס אל חתיכות הקוד גנטי כמנגנונים שמשרתים את הביולוגיה, אלא כמידע שרוצה להשתכפל בכל מחיר, ומשעבד את התאים של בקטריות כדי שישכפלו אותו. התא כאילו נכנע ל"רצונו" של ה"פולש", אבל בסופו של דבר יש ביניהם סימביוזה כי שניהם מועילים האחד לשני – הגן לא יוכל להשתכפל בלי התא, התא לא יוכל להשתכלל ולהתרבות בלי מנגנון הDNA. דארווין לא הכיר גנים ו-DNA אבל ניסה לדמיין את חוקי האבולוציה פועלים על רעיונות מדעיים, תרבות ושפה מדוברת, ודוקינס לקח את זה צעד הלאה והציע את הרעיון של "גנים רעיוניים" להם הוא קרה "מימים" מלשון מימיקה או חיקוי. הרעיון כאן הוא שוב שרעיונות הם מידע שרוצה להשתכפל ולכן מחפש פונדקאי זמין – הפונדקאי מעביר הלאה את הרעיונות, פוסל או משכלל אותם, הם עוברים אבולוציה ומתפתחים, הפונדקאים נאלצים לפתח מוח יותר גדול ופגיע כדי שהמימים יוכלו להשתכפל, מה שגורם לבעיות בתהליך הרביה וסכנות שונות, אבל השניים חיים בסימביוזה בסופו של דבר, כי המימים עוזרים לפונדקאים לשפר את מעמדם בעולם, ושני הצדדים מרוויחים. אבל האם נגמרה הסכנה?

(הערה – להרצאה זו ולבאה יש תרגום בעברית אם צופים בהן באתר TED, אבל משום מה לא כשהן מוטמעות…)

(פסקא לחמשת קוראי שלא מתמצאים בתרבות אינטרנטית, התנצלויותי לשאר הקוראים) יש המתייחסים לתשתיות web2.0 כמנגנונים כנועים להפצה, שכפול ושכלול מימים. לפעמים אינטרנט-מים פשוט כמו "תמונות חלתולים", מתפצל לתת-סוגות כמו LOLcats שבעצמה מכילה DNA שלם של מימים כמו "חתול תקרה וחתול מרתף", "מי גנב לאריה הים את הדלי שלו", "X. יש עלי." ועוד עד להתפוצצות אבולוציונית שאפילו מכניסה כסף. כמו בכל מערכת עם רעיונות ויראליים, יש כאן כללי חוקיות מזוהים ולפעמים גם הכלאות מעניינות רוחביות כמו Fail Dogs שנולד מתוך מים FAIL שקדם לו, בזיווג עם Lolcats, וקצת עזרה מאנשים שבבירור אוהבים חתולים ושונאים כלבים… מלבד כמה סקריפטים פשוטים לייצור עלילות אקראיות לסטאר טרק ובאפי, צופים אנשים שעוד יבואו אינטרנט-מימים שייצרו וישכללו את עצמם, אנחנו רק מחכים לאינטיליגנציה המלאכותית שתנסה את כוחה בהומור, תייצר חתולולים שיראו לה מצחיקים ותשאל אותנו "איך זה? ועכשיו? ועכשיו?". בינתיים המוטציות המוצלחות הם עדיין מעשה אדם, ואין צוות מוצלח יותר במעקב אחריהם מאשר צוות "דע את מימך" מבית רוקטבום (שי, זה בשבילך). בנוסף יש את ציר הזמן האינטראקטיבי הזה שמעיד על חנון משועמם להחריד שיושב מאחוריו.

הממטיקה הופכת בשנים האחרונות לבסיס לכל מני תאוריות מענינות ששואבות השראה שוב מהביולוגיה. לבסוף מבט פילוסופי נוסף שמציע להסתכל על רעיונות, תקשורת ו(מלחמת) תרבויות כמו על גנים, וירוסים, חיידקים פולשים ומערכות חיסון, ולחשוב טיפה על ההשלכות העתידיות…

-------
  1. כמעט קראתי לפוסט "לך אל השממית, ראה דרכיה וחכם"
תגים: Crictor, DNA, singularity, TED, Video, web2.0, אבולוציה, אינטרנט, אמנות, אנשים, ארכיטקטורה, בעיות, הומור, הסברה, חתול, מדע, מוח, מחקר, מידע, עברית, עתיד, קנין רוחני, רובוט, רעיון, שי מכנס, שפה, תמונות, תרבות, תרגום

by ‫עירא‬ at פברואר 03, 2010 04:44 PM

Ram-on Agmon

‫קריפטונייט? התגלה חומר קשה מיהלום.‬

נמצא בחומר ממטאור שנפל ליד פינלנד בשנת 1971.

לכתבה ב- slashdot

למאמר המקורי (msn)


Unique visitors to post: 9

by ‫admin‬ at פברואר 03, 2010 11:50 AM

‫facebook מכריזה על שרת php‬

בראיון עם מפתח באתר עלהפנים (בתרגום בלתי חופשי), דויד רקורדן  (David Recordan) הוא מוסר שכ-90% מהשרתים של האתר עושים כבר שימוש בשרת.בראיון, מסביר דויד שאומנם א'פאצי הוא שרת web נהדר, אבל הוא כולל דברים שהם אינם זקוקים להם.

נראה, שהיכולת החדשה לנהל שרתי php בקנה מידה גדול, עשוי לעודד עוד יותר את השימוש בשפת הפיתוח החופשית. דויד מוסר שהשימוש בשרתים החדשים, הוריד בממוצע כ-50% מהעומס על השרתים, ובכך תורם הדבר גם לחסכון באנרגיות מתכלות.

לכתבה ב- slashdot

לידיעה המקורית



Unique visitors to post: 8

by ‫admin‬ at פברואר 03, 2010 07:15 AM

‫אופן אופיס מגיע לנתח שוק של 21 אחוזים בגרמניה‬

אם יש עדיין המפקפקים בבשלות של חבילת התוכנות המשרדית מבית גנו, כנראה שזה מספיק טוב בשביל אומה שיסודיות ואיכות הן חלק מהמוניטין הבין לאומי שלה.

לידיעה ב-slashdot

לדף המוקדש לתוכנה חופשית בממשלה (הויקי של "המקור")


Unique visitors to post: 51

by ‫admin‬ at פברואר 03, 2010 07:03 AM

Boris Shtrasman

ולפעמים הניסיון בקוד פתוח הוא מגרעה

מי שמכיר אותי יודע שיש לי חסרון עיקרי - אני שונא להמציא את הגלגל מחדש. במספר שנות הפיתוח והשימוש שלי בלינוקס למדתי להשתמש בהמון כלים (מIT ועד פיתוח) ורובן עם לא כולם מגיעים עם רישיון GPL או MIT/X11.
אמנם כשעבדתי כמכתנת להשכרה או בחברות שבחרו להשתמש בכלים וסביבות חופשיות הדבר היה יתרון - אם יש כבר פתרון לבצע סינכרון קבצים מוצפן (פיתוח של שחר שמש נראה לי) או שיש כבר פתרון להצפנת הRTP וביצוע סטטיסטיקה עליו אז למה לממש מחדש?! כך עברו להם מספר שנים על מי מנוחות וחיים טובים. בנוסף צברתי ניסיון בתחומים כה רחוקים שלפעמים זה נותן יתרון (תתפלאו מה ניסיון בIT מימוש מערכות מעקב וVoIP יכול לתת).

אולם לאחרונה המצב השתנה , אני פוגש יותר ויותר אנשים שאינם מגיעים מעולם הקוד הפתוח, וקיימת אצלהם גישת הקוד הפתוח זה מה שהוא שכל יכול לדחוף קוד לשם. וכמובן יש את הנושא הסיפריה הזאת ממשת הרבה דברים ואנו זקוקים רק לחלק קטן מזה. אני אישית מאמין שאם מישהוא כתב וזה עובד טוב אני אישית בוטח בקוד שניכנס להפצות הגדולות (ראה ערך libxml) יותר מקוד שיהיה לי שבוע לפתח כמעט את כל הפונקציאנליות שלו.

כן אני באמת מאמין שrsync הוא פתרון נהדר (וחבל שהמימוש שלו בGPLv3 ולא lgpl או משהוא שלא ימנע ממני להשתמש בו במוצר קנייני). האמת חשבתי לממש אותו שוב פעם ולשחרר את MIT רק אחרי שבוע של כתיבה הבנתי שזה גוזל ממני יותר מדי זמן. כן אני מאמין שמספר מאוד גדול של תוכניות צריך להכתב בשפה דוגמת פרל (או רחמנה ליצלן בPHP) כאשר יש טיפול בטקסט. וכן הרבה תוכניות יכולות פשוט להכתב בפייתון מאשר בC++ ובזמן האחרון אני אפילו רואה שימוש בC# רק בשביל דברים טרויאלים כמו זה (וכן סטודנט-מתכנת-בשקל שזה מה שהוא למד באוניברסיטה). שפה היא רק כלי וצריכים לבחור בה בהתאם למטרה. ופעמים רבות אנשים נאחזים בטכנולוגיה גם כשאינה מתאימה לצרכיהם. וככה אני מוצא את עצמי מתווכך עם מזמין עבודה שהקוד הזה עדיף עם יכתב בפרל כי יש לי כבר כמה מודלים שעושים בדיוק את מה שאתה צריך (המרה מXLS ל XML) במקום לממש משהוא בC עקום ראיתי מספיק קוד בשביל להגיד שלפעמים הקוד עקום אם משתמשים באלגוריתמים לא נכונים.

והאמת בגלל שהרבה פתרונות שאני נותן הם בעלי רישיון שימוש פתוח צריך לדבר עם עורך דין (שזה עולה כסף) וכבר ראיתי עורכי דין שנותנים יעוץ שגויי (שחברה יכולה להפיץ בינארי עם רשיון GPL ביחד עם הקוד שלה כאשר הקוד שלא משתמש בבינארי הזה). יש מספיק אנשים טובים שאינם מבינים בתוכנה חופשית אבל מתיימרים לדעת (ודוגמה מצויינת לתופעה דומה אפשר לראות אצל ik בנושא פסקל) וכך אתה מוצא את עצמך יושב וכותוב ב #GNU ומנסה לשבור את ראש מה לעשות.

האם ניתן לקחת קוד GPL ולממש מחדש תחת רישיון BSD ? האם אפשרי בכלל לייצר מימוש חדש בלי להיות מושפע (שלא יגידו שבגלל שאתה בתחום הVoIP אז אסור להשתמש בZRTP .

by Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at פברואר 03, 2010 03:14 AM

פעולות חוזרות בm4

אחרי שכבר למדנו שיש אפשרות לבדוק את מספר הפרמטרים , ולבדוק התאמה מה אפשר לעשות הלאה ?
כאשר כותבים קבצי הגדרות או מטהתוכנית בC פעמים רבות יש צורך לבצע את אותה הפעולה לדוגמה הוספת איבר למבנה נתונים.

אם כן אפשר להשתמש בm4 בשביל לייצר (ולמעשה זה הגישה שבוחרים כאשר משתמשים בopenser ).
לדוגמה יש צורך לבצע פעולת תנאי על כל אחד מהפרמטרים.
מכאן ששימוש בforeachq יאפשר לנו ליצור קוד כזה :

include(`foreachq.m4')dnl
define(`a', `192.168.199.1')
define(`b', `192.168.199.2')
define(`c', `192.168.199.3')
define(`d', `192.168.199.4')
define(`e', `192.168.199.5')
define(`IP', `a,b,c,d,e')
.
.
.

if (
foreachq(`x', `IP',
(is_valid(`x'))
&&
)dnl
TRUE)




מה שבתורו נותן לנו :

.
.
.
if (
(is_valid(192.168.199.1))
&&
(is_valid(192.168.199.2))
&&
(is_valid(192.168.199.3))
&&
(is_valid(192.168.199.4))
&&
(is_valid(192.168.199.5))
&&
TRUE)

אבל מה כבר זה נותן אם כותבים קוד ב C ? נניח וקיים מאגר די גדול של קבצי header שהוא לא יותר משאשר מגדיר מבני נתונים. הנקודה שלפעמים צריך להגדיר נתונים בצורה ידנית ומייגעת. (או למשל להשתמש במאקרוים שיעתפו את הנתנונים).
אחד הפתרונות הוא שימוש בm4 (כן אני יודע שזה פתרון קצת עקום) אבל הוא עושה את העבודה:
משתמשים בinclude בשביל לטעון קובץ הגדרות חדש נניח :
include (`newdefs')
ואז מבצעים פעולה על הקובץ. אמנם צריך לשמור לא לעבוד על הקובץ המרונדר (או להכניס מלל ואז לבצע פיענוח של הקובץ ולשמור אבל זה עדיין חוסך זמן).
נגיד וצריך לבצע פעולת ספירה __COUNTER__ לא כל פריפרוססור תומך בזה (וגם זה לכל התוכנית). שימוש בטכניקה של ללואת for (שלא קיימת ב C לדוגמה):

include(`forloop.m4')
define(`network',`192.168.199')
forloop(`i',`1',`254',ping `network'.`i'
)
זה טוב לפעולות מחזוריות אבל מה עם ספירה בבלוק באמת ?
באמצעות הקוד הבא ניתן לראות בקלות את היתרונות :


define(`count', `0')
define(`inc',`define(`count',incr(count))')'dnl
define(`nulli',`define(`count',`0')')'dnl

והנה עם קצת C :

printf("This step is %d\n" , inc count);
printf("This step is %d\n" , inc count);
printf("This step is %d\n" , inc count);
printf("This step is %d\n" , inc count);
nulli
//And now the counter is again restarted'
printf("This step is %d\n" , inc count);
printf("This step is %d\n" , inc count);
printf("This step is %d\n" , inc count);


by Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at פברואר 03, 2010 03:11 AM

ועוד משחקי פריפרוססור

אז היה לנו את הנושא של איך לייצר כל מני דברים בשימוש עפ # ו ## ב C. אבל מה עושים עם יש לנו מספר משתנה של משתנים ?

Link
נניח יש לנו מקרו שמקבל k פרמטרים (לדוגמה printf) איך ניבדוק שיש מספר מתאים של פרמטרים ?
בעוד יש אפשרות להשתמש בva_list יש פתרון קל יותר :


#include <stdio.h>          

#define PP_NARG(...) \
PP_NARG_(__VA_ARGS__,PP_RSEQ_N())
#define PP_NARG_(...) \
PP_ARG_N(__VA_ARGS__)
#define PP_ARG_N( \
_1, _2, _3, _4, _5, _6, _7, _8, _9,_10, \
_11,_12,_13,_14,_15,_16,_17,_18,_19,_20, \
_21,_22,_23,_24,_25,_26,_27,_28,_29,_30, \
_31,_32,_33,_34,_35,_36,_37,_38,_39,_40, \
_41,_42,_43,_44,_45,_46,_47,_48,_49,_50, \
_51,_52,_53,_54,_55,_56,_57,_58,_59,_60, \
_61,_62,_63,N,...) N
#define PP_RSEQ_N() \
63,62,61,60, \
59,58,57,56,55,54,53,52,51,50, \
49,48,47,46,45,44,43,42,41,40, \
39,38,37,36,35,34,33,32,31,30, \
29,28,27,26,25,24,23,22,21,20, \
19,18,17,16,15,14,13,12,11,10, \
9,8,7,6,5,4,3,2,1,0

int main(int argc , char ** argv)
{
printf("%d\n",PP_NARG('A' , 'B' , 'C'));
return 0;
}



אמנם מדובר בפתרון קצת עקום בשביל לגלות את כמות האלמנטים (אבל עדיין מדובר בתהליך שלא יחייב עוד זמן ריצה).
ותודה לגוגל על החיפוש הנדיב , אבל מה קורה כשאתה צריך לבדוק אם האלמנטים מתאימים או לא ?
נניח והפונקציה שלך צריכה לבצע התאמה של הסוג ?
ב GCC יש לנו את format שמאפשר את הבדיקה הזאת וכך יש לנו משהוא בסגנון הבא:

#include <stdio.h>

int my_vargs (const char *my_format, ...)
__attribute__ ((format (printf,1,2 )));



הרווח במקרה הזה הוא יחסית ברור - אם תעבירו פרמרטרים לא בצורה המתאימה תקבלו שגיאה לדוגמה :

my_vargs("%d , %d",5,"c");


תקבלו

boris@laptop:/tmp$ gcc 2.c -Wall -ansi
2.c: In function ‘main’:
2.c:9: warning: format ‘%d’ expects type ‘int’, but argument 3 has type ‘char *’


זה גם מבצע את ספירת הפרמטרים (אתה מבקש k פרמטרים בפורמט ומעביר m

by Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at פברואר 03, 2010 03:11 AM

פברואר 02, 2010

Ram-on Agmon

‫זכרונות מבית המוות‬

אחד הספרים האוהבים עלי הוא "במערב אין כל חדש". מאת הסופר היהודי גרמני אריק מאריה רמארק. הרומן דן בקורותיו של חייל. בחזית המערבית, מול בעלות הברית, בזמן מלחמת העולם הראשונה. חייל גרמני בדיוק כמו היטלר.

ספר נוסף, שאני מאוד אוהב, הוא זכרונות מבית המוות של אחד, דוסטויביסקי."זכרונות מבית המוות", היה הראשון של דוסטו. הספר רובו ככולו, עוסק בקורות אסירים בסיביר (ואל תבלבלו עם "יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ"' הדן בנושא הזה מזווית מרתקת לא פחות).

נזכרתי באלו, כשקראתי את הבלוג של האופנובנק. אני חושב שרוני  ליבוביץ ירגיש בנוח בחברה עם חברים כמו דוסטויבסקי שהיה אסיר ("זכרונות מבית המוות" הוא מעין אוטוביאוגרפיה), גם רמארק לא היה בצד החוק כשהנאצים עלו לשלטון בגרמניה.

הבלוג של האופנובנק, מתגלה כמהנה לקריאה, ארוך במידה ומרתק באופן יוצא מהכלל. בכתיבה מתומצתת ונקיה, הוא מתאר את חיי הכלא בישראל, מה משמעות הכלא עבור אדם, כיצד נשברת רוחו של אדם במקום כזה, אך חשוב מכך, כיצד הוא אישית התמודד עם הסביבה הזו.


Unique visitors to post: 5

by ‫admin‬ at פברואר 02, 2010 09:50 PM

‫מצגת תמונות למחשב הלוח של גוגל‬

בדומה למיקרוסופט, שנהגה לשחרר תמונות גובלות בפנטזיה לגבי המוצרים שלה (ולוחות זמניים הזויים לא פחות לגבי שיחרור מוצרים אחרים) גוגל משחררת דמו של אנדרואיד בגירסאת מחשב לוח.

לכתבה ב- slashdot

אל דף השיווק המקורי

תמונה אחת בשביל הפלנט:

וסרטון


Unique visitors to post: 41

by ‫admin‬ at פברואר 02, 2010 09:01 PM

Shlomi Fish

New Page about Text Editors and IDEs for Programmers

After answering the questions "Can anyone recommend a good text editor?" and "What is a good IDE?" a few times in the past, I set up a page listing some prominent text editors and Integrated Development Environments (IDEs) for development on my homepage. Currently it includes only cross-platform open-source text editors and cross-platform open-source IDEs, but I'm planning to expand it as time and interest permits. Additions would be welcome.

Vim is there and so are XEmacs and Eclipse, and also Padre, the Perl IDE and more specialised IDEs such as the "Eric" Python IDE.

by Shlomi Fish ( shlomif@iglu.org.il ) at פברואר 02, 2010 07:59 PM

פגישת קוד פתוח בתל-אביב: 14 בפברואר - vtiger CRM

מועדון הקוד הפתוח התל-אביבי (תלוקס) ייפגש שוב כדי לשמוע את הרצאתו של רמי הדדי אודות "מערכת ניהול קשרי הלקוחות vtigerCRM. ההרצאה תתקיים ביום ראשון, 14 בפברואר 2010, בשעה 18:00, באולם הולצבלט, מס' 007 במסדרון הבניינים למדעים מדויקים (שימו לב לשינוי בשעה ובמיקום משנה שעברה) באוניברסיטת תל אביב. פרטים נוספים, מפות להגעה וכיוצא בזה, ניתן למצוא באתר ובוויקי. הנוכחות בהרצאה היא חינמית ולא נדרשת הרשמה מראש.

vtiger CRM היא מערכת ניהול קשרי לקוחות אשר פועלת בממשק Web דרך הדפדפן. המערכת מכילה את כל הכלים הנדרשים לניהול מלא ומקיף של עסק: החל מעסק קטן של אדם אחד וכלה בעשרות עובדים. במערכת ניתן למצוא ביטוי ללקוחות, יומנים, הזדמנויות עסקיות, מכירות, שירות ועוד. המערכת מבוססת על קוד-פתוח וניתן גם לבצע בה התאמות בקלות רבה. המערכת תורגמה לשפות רבות ובכללן עברית.

רמי הדדי הינו מנכ"ל אקטיבטק אשר מתמחה ביעוץ, פיתוח ואירוח של vtiger CRM.

אנו תמיד מחפשים מרצים שיתנדבו לתת הרצאות בנושאים שונים הקשורים לקוד-פתוח ולמחשבים. במידה שאתם מעוניינים לתת הרצאה, או שיש לכם הצעה להרצאה שמעניינת אתכם, נשמח לשמוע ממכם.

by Shlomi Fish ( shlomif@iglu.org.il ) at פברואר 02, 2010 06:47 PM

Boris Shtrasman

ולפעמים אתה הופך לבוט


אוי captcha שכמותך, בזמן האחרון בכל חור יש capthca. באם בהתחלה זה יחסית סביר (היית מצליח להבין מה הולך שם) היום זה הפך להיות סיוט. אתה מסתקל על התמונה ומנסה לשבור את הראש מה לעזעזל כתוב שם. לדוגמה בmail.ru אתה מסתקל ומקלל .. הנה דוגמה :










נכון שמדובר בתמונה ברורה ? בשנה האחרונה התחלתי לגלות עולם ברשת שלא נחשפתי עליו. עולם הrunet. האזור שונה ממה שאני הייתי רגיל אליו, וכמות המידע בנושא אבטחה שזורם שם פשוט מדהים. שם למשל למדתי את השימוש לרשתות נוירוניות, לא בשביל לפתור בעיות אלא בשימוש של OCR (ואני עדיין לא מבין למה gocr נכשל בזהוי כתובת מייל מ?PNG). הנושא לא כזה מדהים רק שאתה מרגיש כמו בוט. אתה באה להרשם לאתר ולהשתמש בכלים שלו אבל מה ? האתר חושד שאתה בוט ! אני אישית מעדיף בדיקות שכבר ראיתי בבלוגים אחרים. בהם לא מדובר בזהוי תמונה אלה פתירת תרגיל או הבנה של טקסט כתוב (נראה לי אצל עירא). אבל הדבר היפה ביותר שראיתי היה :









נכון מדובר בפתרון של בעייה יחסית פשוטה אבל זה עדיין דבר מאוד יפה בתור שאלה. מה הלאה ? פתור את תור הפורייה על מנת לקרוא חדשות ? טוב לפחות זה יתחיל ללמד אנשים דברים :D

זהוא נשבר לי ! אני שונא captcha !

by Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at פברואר 02, 2010 03:40 PM

Amir E. Aharoni

לִחצוּ לְטעִימה


פָּעָמַיִם כִּי טוֹב

יום שלישי, פעמיים כי טוב! היום אנחנו מחפשים את השגיאות בפרסומת של "השף הלבן":

לִחצוּ לְטעִימה

לִחצוּ לְטעִימה

בתכלית, לא באמת צריך לחפש אותן, כי אין שם כמעט שום דבר חוץ מהשגיאות האלו, אבל מעניינת אותי דעתכם: אילו מהן יהיו שימושיות לדיון עתידי ברפורמה בניקוד העברי?

עוד הערה: זו פרסומת למצרכים לעוגות שוקולד והניקוד שם עשוי מהסוכריות הקטנות הצבעוניות האלו שמפזרים על עוגות. יש להן איזה שם? בקיצור, זה די חמוד.


חשבתי להביא פה משהו מהדו"ח המדובר של "אם תרצו" על "הקרן החדשה לישראל", אבל יש שם כמות כה גדולה של שגיאות מכל סוג אפשרי – כתיב, תחביר, היגיון, רצף, עובדתיוּת וכו' – שלא ידעתי ממה להתחיל. ניתן להם ליהנות מהספק: זו טיוטא.

by aharoni at פברואר 02, 2010 03:38 PM

Boris Shtrasman

תקופת בחינות ,וSkype עם SIP קצת opensips רדיוס וקוטר

הנה ככה אני אוהב את החיים הסטודנטיאלים: תקופת בחינות בהם אני נזכר ביכולות ללמוד המון חומר בזמן קצר (כי ביזבזתי את הזמן בלנסות לשכתב את jingle שיעבוד בשביל מה שאני רוצה (יעבוד עם opensips)) ואז גם כשיש בחינה מספיק קשה , אתה מרגיש שלא נורא - יש מועדי ב' והקוד אולי יהיה מוכן. ואולי , רק אולי בחודשים הבאים אני אסיים את כל הדברים ושוב פעם נתחיל ללמוד דברים חדשים.

אז מה היה לי ?

לא מזמן (ויסלחו לי האנשים על חוסר הידיע החמור שלי) חברת Skype התחילה לעזור לעולם הSIP (או יותר נכון פירסמה דברים שאחרים כבר עשו לפני כן) , הלא מזמן הזה , הוא במרץ 2009 (יאפ שנה שעברה). לא יודע איך פסיספסתי את זה אבל מתברר שקיימת יותר מאפליציה אחת שיודעת לחבר בין skype ל SIP. (ולא רק כמודול של אסטריסק).

אם כן הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא מודל איך להשתמש בצורה לא בזבזנית עם הפרוייקט הקטן שלי. מכיוון שאני מוגבל כרגע לרוחב פס (ויותר נכון לא מעביר RTP לחלוטין) אני חושש להשתמש בפתרון של המרת קודקים על גבי השרת פיזית (אפשרי אבל זה לא השרת שלי). המודל שאני כרגע חושב עליו הוא לקוח מפעיל אצלו פרוקסי בין sip ל skype במכונה כלשהיא והפרוקסי הוא לקוח SIP שמתחבר לשרת שלי. פתרון פשוט אך בעיייתי (מי כבר רוצה להשאיר אצלו במחשב הביתי skype פתוח ועוד אפליקציה שיזללו רשת) מצד שני היתרון שבן אדם יכול להיות בטוח שבשרת אין שום מידע על חשבונות הskype שלו (כי מי כבר בטוח במדינה שלנו ... ). אז כן נכון שמכונות אסטריסק יודעות לדבר עם skype , אבל אני אוהב יותר את opensips , ולך תדע אולי יהיה סוף סוף מימוש נורמאלי לעבודה מול סקייפ (בלי להחזיק התקנה של X רק בשביל הלקוח).

נקודה זו בתוספת הצורך הדחוף שלי במרכזיות שאני אוכל להתממשק מולם (אני מחפש מספר מכונות בעלות IP חיצוני שאוכל לחבר אותם לשרת ולראות שאני יכול להעביר הודעות בצורה חלקה) מפריע לי מעט לעבוד. בגלל הנושא הזה (הצורך שלי בביצוע שני Aים) והעבודה שלי אני מתחיל לגלוש לכיוון לימוד של Diameter שבשונה מRadius עובד הפוך (בכל הקשור לbilling):

היום רוב העובדה מתבצעת אתה מדבר ומחייבים אותך (postpaid) אמנם יש פתרונות לעבודה בprepaid בradius (בדיקת חיוב ראשוני חיוב והחזרה) אולם הדבר הוא טריק לעקוף דברים שלא מוגדרים בתקן - יכול שאני מפספס אבל אני אישית רואה בנושא הmobility את האפשרויות לביצוע שינוי החיוב (והיום מצאתי את הRFC שמטפל בנושא). למעשה יש עשרות יתרונות לdiameter על רדיוס אבל אותי כרגע מעניין נושא הבילינג (במקרה זה). הפתרון הרגיל שלי (מה שאני רגיל אליו) היה שימוש ב freeradius ביחד עם opensips לביצוע העבודה (ו cdrtools ש"יאכסן" את החיוב עצמו).

הבעייה שלא freeradius ולא cdrtools לא מחזיקים תיעוד על איך לגרום להם לעבוד עם הפרוטוקול החדש. אם כן מצאתי את עצמי יושב ומחפש פתרונות חדשים. לפחות מבחינת הלקוח אני בטוח. החברה בopensips כרגיל מחזיקים באוסף די רציני של מודלים שגם מטפלים בdiameter. בשיחה עם בן אדם בתחום (הטלפוניה) הבנתי שהאנשים כבר חוגגים כל חברה מוסיפה לעצמה תוספות למימוש (כי היא רוצה עוד פיטצרים) אבל לך תדע מה יהיה בעתיד.

השאלה הראשונה מה
אז בגדול מה אני רוצה ? שרת שיחבר רשתות SIP יאפשר לי להתקשר בזול לskype , לרשתות אחרות אולי יהיה אפילו חבר בsipbroker (או שיהיה מתחרה ישיר שלו).

by Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at פברואר 02, 2010 08:29 AM