ריכוז פוסטים של חברי קהילת התוכנה החופשית

ספטמבר 02, 2010

עירא אברמוב

‫על ההבדל בין טכנאי כבלים לשחקן, בין תושב ישראל למתנחל‬

התייחסתי לנושא בקצרה אבל הטיעונים שעולים ראויים לריכוז והפרכה מורחבת.

מתוך העין השביעית שמצטט ממעריב:

אחת התושבות תוהה: "דווקא שחקנים כאילו-נאורים, בעלי השקפה רב-תרבותית, מחרימים אותנו?". המצוטטת היא חסיה ויזל, "לא מתנחלת ולא כובשת", על-פי עדותה, אלא "מורה לספרות".

חסיה היא ישראלית אבל לא כובשת. חסיה תושבת אריאל אבל לא מתנחלת. חסיה מורה כאילו-נאורה אבל היא עיוורת כשנוח לה. חסיה חושבת שכיבוש התרבות הפלאסטינית ע"י התרבות הציונית-רביזיוניסטית היא "רב תרבותיות".

בדיון על "מרד השחקנים" אצל טל בבלוג כתב רביב

במה שונה שחקן הקאמרי מעובד של חברת חשמל או טכנאי של "הוט"?

ובכן אני לא יודע מה נהוג היום, אבל ככל הידוע לי מסביבות 10 שנים אחורה, טכנאים שאמורים לתת שירות גם בשטחים יוצאים בזוגות, לפעמים רק עם מאבטח בתקופות לחוצות, יכולים לדרוש ולקבל רכב ממוגן, נשק להגנה עצמית במקרים של התקנות בשטחי A+B ותוספת סיכון במשכורת. אם לזה אתם קוראים "נוהל רגיל" של טכנאי שטח אני מאוד אופתע. זה נשמע לי כמו יציאה לתוך שטח עוין.

בנוסף, טכנאים שמוכנים לעבוד בשטחים מוחתמים על חוזה מיוחד שבו הם מאשרים שהם מוכנים לעבוד בתנאים דלעיל. אי אפשר לקחת את טכנאי ההתקנות של הוט מאזור רחובות-גדרה ולהורות לו להרים נל"ן בין "מכתש" ל"עלי".

זה היה לפני עשור, היום אני מניח שהם פשוט מפעילים פרילאנסרים מקומיים שמוכנים לעבוד גם בתנאים יותר גרועים, אני בספק אם טכנאים היום נשלחים לשטחים אם הם לא חייבים ומחויבים לכך בחוזה מראש. יש מתנחלים מובטלים שמתים לעשות את זה ברכבם הפרטי בשביל קצת הכנסה כעוסק זעיר או עוסק מורשה.

ציטוט מדיון ברוטר:

מה יקרה כשעובדי קופ"ח,בי"ח,עובדי מד"א,אנשי ביטוח לאומי וכו' יחליטו שהם לא נותנים שירות לתושבי יו"ש..?

יפוטרו. עובדי ביטוח לאומי הם עובדי מדינה (ואני מניח שמי שעלול להשלח לשטחים עדיין מוחתם על חוזה מתאים). עובדי מערכת הבריאות מוגבלים בכל מיני חוקים, בכלל יש שאלה אם לעובדי שירותי חירום מותר לשבות, לשוטרים למשל אסור לשבות, ואם לא היו שביתות אחריות ורופאים מדי פעם הייתי בטוח שגם הם היו אמורים להיות מכוסים בחוק הזה.

ועדיין, שחקן תיאטרון אינו מנתח. הוא לא שירות תשתיתי או הכרחי בחירום. תיאטרון הוא תרבות, ובעיני אחרים מותרות. תאטרון באריאל הוא הכשרת שרץ, הוא נזם זהב באף חזיר, הוא ציפוי סוכר על ערימת אתם-יודעים-מה.

עלה הטיעון שחברות ציבוריות חייבות לתת שירות בשטחים. האמנם? חייבות? אני בעל עסק ולא חובה עלי לתת שום שירות לאף אחד שאני לא רוצה. גם שקם אלקטריק יכולים לסרב לשלוח לך מקרר בהובלה לשטחים אם לא מתאים להם. היחידים שכפויה עליהם נתינת השירות הם שירותי בחירום (בריאות, צבא) ומפעילי שירותים שדורשים זכיון. זה אומר מפעילי תקשורת למשל. זה אומר עובדי תשתיות ממשלתיות כמו עובדי מקורות וחברת חשמל. חברת הוט וחברת בזק משלמות כסף טוב על זכיון הפעולה שלהן, ואת ההתחייבות לתת שירות גם בשטחים הכבושים, וזאת בתמורה למונופול מטעם המדינה לעסוק בתחום שלהן.

כשהגברת לבנת חושבת שלתושבי אריאל מגיע בידור תיאטרון כמו שמגיע להם שידורי ערוצים 1+2, היא מסתכלת על תיאטרון כתשתית חסרת ערכים, כאחרון מופעי השירה בציבור במקרה הטוב וכשיתוק לאומי בסגנון "השרדות" במקרה הרע. האזרחים צריכים לקבל מים, חשמל, ביוב ובידור כדי שלא יפקחו עיניים ויסתכלו מה באמת קורה – מה שקראו בזמנים עתיקים "לחם ושעשועים". התיאטרון צריך להיות כפוף להחלטות הקומיסארים ולהתייחס לאריאל כאל עוד מקום שם צריכה להיות מוקמת תשתית הבידור. הקמת היכל התרבות באריאל כנראה משולה להקמת תחנת טרנספורמטורים של חברת החשמל או מרכזיה של בזק. שדרגנו את חומה ומגדל וזרקנו פנימה תיאטרון, והופה. אריאל היא עובדה מוגמרת על המפה. לשטחי A לעולם לא תהיה רציפות, הגדה היא ישראל, שתי מדינות על שטח אחד, עובדה שזה עובד כל כך יפה.

איי פלשתינה המזרחית

ואגב, עוד ציטוט מהעין השביעית של פרשן שלא ידוע כנוטה לשמאל:

ימיני כותב בטורו ב"מעריב" כי "גם אם גושי ההתיישבות יישארו בכל הסדר עתידי בתחומי מדינת ישראל, עדיין יש בעיה עם אריאל, המצויה כ-20 ק"מ מהקו הירוק. אם רצוננו במדינה יהודית ודמוקרטית, ולא במדינה אחת גדולה – ספק אם אריאל תישאר במקומה"

כלומר אין אפילו הסכמה רחבה בימין שאריאל היא עיר ככל הערים. העובדה שהיא עלולה להיות בעצם התיישבות זמנית ולהתפנות למען הבטחת שלום איננה דמיונית כמו שנדמה.

תגים: אקטיביזם, בידור, ביטוח, בריאות, חדשות, חופש, חופש הדיבור, חוק, חור, ישראל, כסף, מונופול, מורה, ממשלה, מפה, עתיד, פוליטיקה, שחקן, שירות, שלום, תאטרון, תרבות

‫עירא‬ at ספטמבר 02, 2010 06:52 AM

עידו קנר

25 דקות של משימה

יש משימה לעשות, אבל כל הזמן יש מחשבות על להכין עוד קפה, להרים טלפון להוא, לזכור לשלוח מייל לזה וכו'… ואז כשאתם סוף כל סוף מתיישבים לעשות את המשימה מצלצל הטלפון או מישהו חייב להפריע.

אז במקרה גיליתי עגבניה (Pomodoro) מסוימת ב n900 שאמורה לעזור לנהל זמן ויש לנו לכל משימה שאנחנו רוצים לנהל זמן של 25 דקות לפני המעבר למשימה הבאה.

אחרי חקירה של מה זה בדיוק אומר, גיליתי את האתר (עם הקישור למעלה), ועוד ספרים שונים בנושא. מסתבר שיש שיטה שהומצאה באיטליה בתחילת שנות ה80 של המאה הקודמת, על ידי Francesco Cirillo, אשר כסטודנט חיפש דרך טובה לנהל לעצמו את הזמן ללימודים. השיטה נקראת על שם טיימר שהיה לו במטבח של עגבניה, ומכאן השם: Pomodoro שזו עגבניה באיטלקית.

השיטה מאוד פשוטה יחסית. לוקחים דף עבור משימות (או N900 עם האפליקציה המתאימה גם עובד), ורושמים משימות לפי סדר החשיבות שלהם. כל פעם שיש הפרעה של עצמנו לביצוע המשימה אנחנו מסמנים סימן מסויים ליד המשימה ומפסיקים אותה, נחים קצת ועוברים לבאה. כאשר מישהו מפריע לנו, שוב פעם מסמנים רק סימן שונה ועוברים לשימה הבאה.

המטרה היא להשיג 25 דקות של עבודה רציפה על משימה מסויימת ללא הפרעות. ובו בזמן לעקוב אחרי סוג ההפרעות שמשפיעות עלינו בשביל ללמוד להתרחק מהן, או ללמוד לחיות איתן טוב יותר.

אחרי כמה משימות שעמדנו בהם בהצלחה ב25 דקות, שאחרי כל אחת מהן היתה מנוחה קצרה של עד 5 דקות, ניקח הפסקה מעט ארוכה יותר ונחזור אל המשימות הבאות. אם יש משימה שמקודם לא השלמנו אותה, נחזור ונבצע אותה שוב ב25 דקות.

זה ממש בגדול על השיטה לניהול הזמן. אתם מוזמנים לחקור אותה עוד. היא מעניינת, אבל עוד לא ניסיתי אותה בעצמי, למרות שיש לי כוונה כזו.


Filed under: עבודה

ik_5 at ספטמבר 02, 2010 06:49 AM

ספטמבר 01, 2010

משה בושנצ'יג

Blog Day 2010

After missing it last year, and in one day delay this year, I'm celebrating today the blog day.

So here is my list of recommended blogs, not ordered by any specific order:
  • Miguel De Icaza - While it is popular to hate MS technologies, I do think mono is a great thing and its founder a very smart person.
  • Paul Graham - The father of Y-Combinator. While not exactly a blog, this one is really interesting and insightful, especially to would-be entrepreneurs.
  • Doc's blog - Did it ever happen to you that you met someone with much to contribute to the world (in terms of blogging, but not only), that just didn't reach their potential (yet)? Well, I hope that this post will make Doc to publish more of his clever insights and musings.
  • Lessons Learned - Yet another must read for would-be entrepreneurs. Nothing I can add here.
  • ZuLL - Well, I can't deny the fact I'm part of the security industry in Israel, and Guy writes about interesting stuff.
Still, looking a bit back, it seems I removed more blogs from my reading list, than I added. I really hope I'll come across new and better ones this year, so I'll have novel things to recommend on next year.

Moshe Basanchig (noreply@blogger.com) at ספטמבר 01, 2010 07:30 PM

דור

‫יום הבלוג 2010!‬

שלום חברים,

למי שעוד לא שמע, היום יום הבלוג!

מה שמייחד את היום הזה, הוא שביום זה כל בעל בלוג יכול להמליץ על 5 בלוגים שהוא קורא ואוהב, וכך להפיץ הלאה (להסבר מפורט יותר: http://www.blogday.org/il.htm, אפילו בעברית! )
אני עוקב על למעלה מ־30 בלוגים (בלי להכליל את הפלאנטים השונים) לכן היו לי לבטים רבים, אך עובדה שהנה הצלחתי לסנן כמה מובחרים :)

אז לרשימה שלי:

  • חיפושים כמשל – תמיד אהבתי עברית, אבל בזכות הבלוג הזה עליתי מדרגה מבחינתי, אולי אפילו שתיים.
  • צבר בלוג עם קוצים – בלוג מפתיע ומרענן במגוון נושאים, אני אשאיר לכם לבדוק :)
  • כמה מילים, ברשותכם – אם מישהו לא מכיר, זה הזמן. הבלוג המצוין של חץ בן חמו שתמיד מעשיר לי את הידע הטכנולוגי.
  • Tech Drive-in – בלוג טכנולוגי מעולה (באנגלית)
  • Ubuntu Root – עוד בלוג טכנולוגי מצוין, לווא דווקא על אובונטו, אל תתנו לשם להטעות.

עכשיו תורכם! (ולא בתגובות, בבלוג שלכם)

דור :)

שיתוף עם אחרים: RSS PDF email Facebook Twitter Digg Identi.ca del.icio.us Translate the post into your language

‫Ddorda‬ at ספטמבר 01, 2010 04:03 PM

ליאור קפלן

מצב העברית באופן אופיס לקראת גרסה 3.3

מועד המסירה של התרגום לעברית של גרסה 3.3 היה לפני כשבועיים. מאז התרגום שימש לבניית חבילות שפה. את השבוע האחרון העברנו בבדיקת הממשק העברי באמצעות חבילות השפה החדשות. אין ספק שהתרגום נראה אחרת כאשר רואים אותו בממשק המשתמש עצמו ולא בקבצי טקסט חסרי הקשר.

תוך כדי מעבר על הממשק העברי, עשיתי כ-50 צילומי מסך ב-Writer ונתנאל ואני התחלנו לעבוד על תיקון התרגום. כאשר רואים את המילים בהקשר הנכון שלהם, אפשר לעלות בקלות על בעיות בתרגום. הבעיות הנפוצות הן התייחסות ליחיד/רבים ולזכר/נקבה. התרגום של Left יהיה בד"כ "שמאל", אך בהקשר המתאים הוא יתורגם "שמאלה", "לשמאל" או "שמאלי" (תלוי אם המילה מתייחסת ליישור או גבול).

מבחינתי העבודה עם נתנאל מאוד מעוררת מוטיבציה. כל אחד עושה משהו קטן והשני לוקח את זה עוד צעד קדימה. לאחר שעשיתי את צילומי המסך לא התחשק לי להמשיך, אבל נתנאל התחיל לטפל בכמה הראשונים ואני הצטרפתי להמשך העבודה.

חלק מצילומי המסך שימושו כבסיס לפתיחת באגים על בעיות בממשק הגרפי. בנתיים נפתחו 3 באגים, שאני מקווה שיתוקנו במהרה מאחר וסיפקנו תיאור דיי מדוייק של הבעיה. במקביל, גם פתחתי מטה באג עבור נושא ה-BIDI באופן אופיס ואכלסתי אותו בכל מיני באגים שקשורים ל-BIDI אך לא קשורים ספציפית לעברית.

נתנאל המשיך בתרגום מסך מסכים נוספים מאחר והפריע לו שהם באנגלית (אפשרויות ההדפסה לדוגמה). בעוד שאני עברתי לבדוק קצת את Calc ועשיתי תיקון רוחבי לכל התרגומים של Sheet כגיליון במקום עמוד (הפריע לי מאוד לראות את זה כעמוד). ולאחר מכן גם עשיתי קצת תיקונים למסך הראשי של אופן אופיס. אני מקווה שעד מחר נספיק לעבור קצת גם על Impress כדי לוודא שאין שם משהו חריג.

לאחר שבוע של בדיקות ותיקונים לתרגום, מחר יהיה סבב נוסף של לקיחת התרגומים משרת ה-Pootle למערכת הבנייה. בקצב הנוכחי של יותר מ-100 מחרוזות ליום, נראה שנצליח להגיע לגרסה 3.3 עם 89% תרגום (לא בא ברגל מתוך כמעט 100,000 מחרוזות). חבילות שפה חדשות צפויות להיות זמינות תוך כשבוע להמשך הבדיקות. הזדמנות אחרונה לתיקונים תהיה כנראה בסוף החודש ולאחר מכן צפויה לצאת גרסת RC (מועמדת לשחרור).


Filed under: Israeli Community, Openoffice.org Tagged: אופן אופיס

Lior Kaplan at ספטמבר 01, 2010 11:38 AM

עידו קנר

אלגוריתמים גרפיים

אי שם בסוף המאה האלף הקודם, מאה ועשור וגם קצת באלף, מאה ועשור הזה עשיתי כמה פעולות גרפיות לעיבוד (אם כי בהתחלה בעיקר איבדתי אותם בניסיונות כושלים) תמונה ובעיקר צבע בנושא תכנות.

כלומר הייתי צריך לקחת תמונה ולגרום לה כאשר אני לא נמצע עליה עם העכבר או אין פוקוס על פקד, שתהיה בצבעי אפור, וכאשר אני מעליה או היא עם פוקוס, עלי היה להציג אותה בצבע מלא.

מסתבר שהאלגוריתם להעביר צבע ל Gray Scale הוא מאוד מאוד פשוט, אבל אם לא עושים את זה נכון, זה תהליך מאוד איטי סתם. למה אתם בטח שואלים, ובכן האלגוריתם אומר שכל "משתתף" בצבע צריך להחסיר ב127 מהערך שלו, כלומר אם יש לנו 3 משתתפי צבע בשם RGB או Red, Green, Blue אז כל אחד מהם יוחסר ב127. כלומר R פחות 127, G פחות 127 ו B פחות 127.

העניין הוא שאם נעבור נקודה נקודה, והתמונה גדולה מאוד, זה יקח נצח, ולכן יש כל מיני שיטות להתמודד עם זה, כמו מצביע לצבע (גוון) מסויים, וכך במקום לעבור כל נקודה, עוברים כל צבע בתמונה, ואם נגיד יש לי "רק" 80 צבעים בתמונה, אבל היא בגודל 1024×1024, אפשר להבין שמעבר על 80 תאים, מעט מהיר יותר מאשר לעבור על 1,048,576 תאים.

אבל יש עוד טריקים שונים, ואני בטוח שאם תהיו מספיק יצירתיים תמצאו בעצמכם שיטות טובות יותר לעשות את זה.

עוד אלגוריתם מאוד מעניין, הוא ליצור שקיפות. בעולם המחשבים אין באמת שקיפות, אלא שכפול הרקע של התמונה שיתן הרגשה כאילו יש שקיפות. איך זה נעשה ? ובכן צריך תמונה אחת כפול 2. בתמונה אחת נגרום לה להיות משהו שנקרא מסיכה (mask), שזה אומר שכל מקום בו יש מידע שאנחנו רוצים להציג הוא יהיה בצבע שחור, וכל מקום בו אנחנו רוצים "שקיפות" נשים אותו בצבע לבן (אני משתמש בזיכרון שלי ויכול להיות שהחלפתי את הסדר). על זה נלביש את התמונה המקורית באמצעות פעולת XOR, וככה נציג רק את המידע שנרצה.

יש עוד הרבה מאוד אלגוריתמים שונים ומעניינים שניתן לבצע על צבעים ותמונות. מקום טוב להתחיל בו (שאני לפחות התחלתי בו) הוא האתר של Efg.

אם יש לכם עוד אלגוריתמים מעניינים (בדגש על תיאור יותר מאשר קוד), זה המקום המתאים לפרסם אותם :)


Filed under: טכנולוגיה, פיתוח, קוד פתוח, תוכנה

ik_5 at ספטמבר 01, 2010 08:01 AM

עירא אברמוב

‫מחשבות פזורות (מאד) על הבוקר, על ספקנות והעידן הגאולוגי הבא‬

במשך עשרות ארוכות של שנים כלכלנים הרבו להלל ולשמוח על רגע הפיכת הכלכלה לרעיון של מסחר וירטואלי בספרות שלא מייצגות הרבה. מאז שהתנתקו מתקן הזהב, יכלו ממשלות להדפיס עוד כסף, ובשלב מסוים עבר ייצור הכסף לבנקים. כיום 90% מה"כסף" שעובר בשוק הוא הון וירטואלי לחלוטין שמומצא בבנקים, שלפי החוק מורשים להכניס את עצמם לחוב ע"י הלוואות של כספים מדומים ש"הומצאו" במחשבי הבנק, בהסתמך על הריבית שעוד תבוא להם מההלוואה. דומה הדבר לאדם שילך ויפקיד $1000 אצל ברוקר בבורסה ואז ימכור מניות "שורט" בסכום של $9000 בבטחון מלא שיהיה לו את הכסף לקנות אותם בפחות במורד הדרך. כמו שהשנתיים האחרונות בוול סטריט מעידות, זה לא עובד. אבל המזיקים קיבלו עידוד לחזור על הרגליים מכספי משלם המיסים האמריקני, המנהלים לא פוטרו (חלקם קיבלו בונוסים), המהלכים המסוכנים שלהם לא הוצאו מהחוק, והעולם ימשיך עד לקריסה הבאה.

האם להאמין לרואי שחורות כלכליים ולפרופסורים באוניברסיטה? אם מסתכלים על מצב הבורסות הגדולות בעולם ב-80 השנה האחרונות, הבועות והקריסות הופכות לתכופות וחזקות יותר. בין הנפילות באסיה לאלו האמריקניות, המערכת הממוחשבת והמתוחכמת הזו פועלת מהר ואכזרי יותר ממה שיוצריה יכולים למתן אותה בזמן אמת, בין חברות של מסחר אוטומטי ועשיית רווחים על קניה ומכירה של מט"ח, האזרח הקטן חסר סיכוי מול הענקים האלו, ולא ברור אם נכון לו בכלל להכנס לתעשיית המספרים הגדולים הזו, במיוחד כשהיא רגישה למדי להתפוצץ ולהתדרדר אם רק יתפרץ עוד איזה הר געש איסלאנדי או שעוד מדינה אירופית תמשיך בדרכה של יוון להכריז על אי יכולת לשלם עוד משכורות ופנסיות (הכי קרובה לקרוס כרגע, אם להאמין לעיתונים, היא יפן).

וזה רק הצד הכלכלי.

ככל שאני קורא יותר על תחזיות סביבתיות, שינויים גאו-פוליטיים בגלל פליטי אקלים ותחזיות ספציפיות לגבי ישראל ואזור הים התיכון, אני רואה שלאט מתחילים לזחול אפילו לעיתונות המרכזית אייטמים על השאלה הגדולה של הגבלת ילודה ומשאבים, האם כהשקעה כדאי לצבור אג"ח או כמות פיסית ממש של פלדה, זהב וחומרי גלם? אנשים רציניים מתחילים להסתכל על המצב של משבר אקלים שימוטט מדינות ומערכות עולמיות אבל המדינות כמעט ולא עוסקות בזה.

מסע ההכחשה נתמך בעיקר ע"י קפיטליסטים שמרנים וימניים על רשתות כמו פוקס ניוז. התחממות גלובאלית? לא קיימת, ואם כן היא רק זמנית, ואם לא זמנית אז היא טבעית ולא באשמת האדם, וגם אם היא באשמת האדם אז בטח אין מה לעשות נגד זה. לא עכשיו. לא בתקופת שפע כזו יפה, אי אפשר לבוא ולהגיד לאנשים להוריד פחות מים בשירותים, להתקלח בפחות מים, להדליק פחות מזגן בדיוק בקיץ הכי גרוע בהיסטוריה, ללכת ברגל במקום לנהוג בפרייבט כשהחום בצל יכול להרוג אותך.

המסר לא נעים. את זה אמר גם פיל פלייט (ראו "אל תהיה פוץ"). מיעוט ספקני מול קהל אדיש או דתי, שצריך להבהיר שאין תשובות יפות. לא באנו להחליף את הבטחון במשהו יותר בטוח, אנחנו באים רק עם שאלות פתוחות חדשות, אנחנו יכולים רק לשכנע שאנחנו שואלים שאלות יותר נכונות, אבל לא באים להציע תשובות מוחלטות בכל התחומים. המסר הוא שאין עולם הבא, אין אבא מציל בשמיים, אין עולם רוחות שמגן או מייעץ, זהו, אנחנו יתומים ביקום, אבל בזכות זה אנחנו יכולים להתגאות בהצלחותינו ולבנות עליהן חדשות.

באותה מידה המיעוט שמסתכל מדעית על האמיתות של שינוי האקלים ויותר מזה על המשמעות שלהן, יודע לשאול שאלות יותר ממוקדות שלידן בעיות של כיבוש ובעלות על קרקע מתגמדות והופכות בלתי משמעותיות כמעט. שאלות של צורת החיים שלנו כולה, שאלות גיאופוליטיות שקשורות לתזוזת אזורי אקלים. לא ברור מה יהיה האקלים הפוליטי של ישראל עוד עשור, אבל מתחיל להראות כאילו קו הבצורת שלנו מצפין ויגיע ללבנון אולי עוד עשור או שניים, ולא תהיה כאן מדינה מעניינת מספיק כדי להתווכח עליה בכלל.

It's the end of the world as we know it, as far as we know

מה שיש לנו, זה עץ שאלות. כל תשובה, אפילו הסתברותית, מתפצלת לעוד ועוד שאלות אחרות. הדגים את זה יפה פן ג'ילט בסוף הפאנל הזה מTAM7, כשנשאל לגבי דעתו על התחממות גלובאלית והאם שינה את דעתו מאז שעשה תוכנית Bullshit! נגד זה. אבל האמת היא שבולשיט לא יצאה נגד התחממות גלובאלית, אלא נגד מיחזור ותופעות חסרות פואנטה אחרות שצמחו בצל הבעיה האמיתית, כל מיני הסחות דעת שלא פותרות את הבעיה האמיתית. הוא נשאל אם הוא "עדיין חושב שההתחממות היא שטויות":

ניסיתי להגיד בעבר שאיני יודע. אבל כשאתה אומר שאתה לא יודע זו נשמעת תשובה שטותית כמו לענות "לא יודע" על השאלה אם השואה קרתה. אז כשנישאלתי ניסיתי בכל דרך להגיד "אני לא יודע" בלי להגיד "אין ראיות לזה". אבל את לא אמורה להקשיב לי. אני האדם הכי פחות מוכשר לענות על השאלה הזו. זו הסיבה לכך שלא עשינו תוכנית "בולשיט" על התחממות גלובאלית, כי אנחנו רוצים לעשות רק דברים שיש סיכוי טוב שאנחנו צודקים לגביהם, ואין כמעט שום סיכוי שנהיה צודקים לגבי התחממות עולמית.

כל מה שאני רוצה להגיד זה ש (1) אם יש באמת התחממות עולמית (וכנראה שיש) זה לא אומר בהכרח שאנחנו גרמנו אותה. ו(2) אם גרמנו אותה (ונראה שכך), זה לא בהכרח אומר שאנחנו יכולים לעצור את זה. אני ורנדי כאן יכולים לקחת נגרר של טרקטור לראש גבעה ולדחוף אותו ללא בלמים, זה לא אומר שנוכל לעצור אותו רק כי אנחנו דחפנו אותו.

אז (3) אם אנשים יכולים לעצור את ההתחממות (וכנראה שכן), זה לא אומר שהדרך לעשות את זה היא (4) לעצור פליטות פחמן (מה שסביר שנכון).

[בשלב זה כל הקהל מתגלגל מצחוק ומוחה כפיים וכמוהם גם ראנדי, כי זה מהפך גדול למדי בגישה של פן לענין. פן מרים ידו ושוב סופר על אצבעותיו:]

ואם (1) זה באמת קורה ו(2) אנחנו באמת גרמנו לזה, (3) אנחנו יכולים לעצור את זה ו(4) הדרך לעשות את זה היא צמצום פליטות פחמן, זה לא אומר ש(5) התשובה היא בהכרח סוציאליזם, אבל יכול להיות שכן. אני לא יודע, ואני מתכוון לזה במובן העמוק, לא בפשטוט של איזה ניאונאצי צעיר וגלוח ראש ש"לא בטוח לגבי השואה" אלא באמת, I DON'T FUCKING KNOW.

וזה מתמצת לדעתי את הענין שלי בספקנות, וזה אולי מה שמפחיד כל כך כל אדם – הרעיון של עזיבת הבטחון המופרז בנכונותה של תשובה זו או אחרת. יש עץ שאלות, כל ענף מתפצל לעוד ענפים. כמעט תמיד אין תשובה החלטית וסופית בקצה הענף אלא רק הסתברויות, אבל יש שלב שבו מצטרף מספיק מידע לכדי היכולת להחליט להתעלם מענף שלם של שאלות כבלתי סבירות לחלוטין ולהפסיק להשקיע מאמץ בלשאול אותן. יש אנשים שמתעקשים להמשיך לשאול שאלות על ענפים שאין סיבה לבקר שוב, וקוראים לעצמם ספקנים. אלו הם המחזיקים בתאוריות קונספירציה על זיוף הנחיתה על הירח או חטיפת אנשים בעב"מים. אי אפשר להגיד עדיין שמכחישי האקלים נמצאים שם, אבל נראה שהסתברויות מאוד נגדם…

(זוגתי לפעמים מציקה לי בשאלות על הבטחון שיש לי במדע ורציונאליזם, ו"לך תוכיח בכלל שתער אוקהם נכון לוגית". אז נכון, הוא לא נכון לוגית באופן אבסולוטי, אבל הוא כלי שעוזר להחליט מאיזה ענף של העץ עדיף להתעלם ובאיזה להתמקד. אין שום חוק טבע שאיננו מבוסס על עקביות של תצפיות וההנחה – שנראית נכונה אמפירית – שהחוקים לא משתנים מדי פעם)

הכחשת רפואה מציקה לי כי זה קובע את איכות ואורך חייו של אדם זה או אחר, אבל הכחשת אקלים זה ענין לא פחות מסוכן, כי זה העתיד המשותף של כל האנושות, ובעיקר כי מדינות רבות נמנעות מלעשות שינויים נבונים. אולי אני צריך לתת הנחות למכחישי אקלים, כי השינויים האמיתיים מגיעים מהשלטון ולא כל כך מפעילות של פרט אחד או אחר או אפילו של קהילה, אבל ככל שאסביר ליותר בעלי זכות בחירה את הבעיה, אולי הם גם יצביעו למען האנשים הנכונים ויחליפו את השלטון בחבורה שמבינה את הענין.

עדכון של אחר הצהריים: כמה שעות אחרי הפוסט הזה, אני קורא ש(עוד) אחד מספקני האקלים הבולטים שינה את דעתו.

תגים: Crictor, TED, אנשים, בטחון, בעיות, דת, החיים, הכחשה, חדשות, חוק, יפן, ישראל, כלכלה, כסף, מדע, מוח, מחשבות, מידע, מיחזור, מים, מפחיד, ספקנות, ספר, עתיד, קהילה, רפואה

‫עירא‬ at ספטמבר 01, 2010 06:08 AM

אוגוסט 31, 2010

בוריס שטרסמן

Let it be an amarok on my win machine...

נמאס לי , אני רוצה את הנגן המועדף עלי אמרוק.

הורדתי את http://members.iinet.net.au/~jgrant/Amarok-2.3-Git-win32.exe יש לציין שזה לא דרך kde4win אלה ישירות המתקין(?) של Amarok.

אז מי שנתקע עם נגן מוזיקה שלא עובד בווינדוס , או לא מצליח להתקין את אמארוק בkde4win שפשוט יזרוק שאלה ב #amarok ,

כמה מצחיק באמת מחפשים אנשים שיתקינו על מכונות וינדוס את זה

Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at אוגוסט 31, 2010 08:00 PM

עירא אברמוב

‫כמה מילים על סוג הלקוח שאני לא רוצה‬

לפני כמעט שנתיים הגעתי למשרדי מכללת הייטק בהרצליה עם המלצות של אנשים טובים. אני אוהב להדריך, אני חושב שאני טוב בזה, ואני שואף לעשות סוויצ' מחיי IT משמימים מזה כבר 10 שנים אבל לא לגמרי מצליח לפרוץ החוצה. הייתי אמור לתת שם הדרכות לינוקס, הסכמתי אפילו לירידה משמעותית במחיר לשעה כדי שיתנו לי קורסים להדריך (אמרה לי את זה המנהלת בפירוש – תן לי 30% פחות מהמחיר הרגיל שלנו ואז אוכל לשבץ אותך). אני הסכמתי לתת מחיר מיוחד, כי ממש רציתי לעשות את הסוויץ' הזה. אבל חודשים ארוכים חלפו ולא קיבלתי צלצול.

ואז לפני כשנה וקצת ראיתי שהם מחפשים מורה לקורס טכנאי PC. שאלתי למה לא מתקשרים אלי והבהירו לי שזה הרבה פחות כסף ובנוסף זו התעסקות עם חלונות. להכל הסכמתי רק כדי להכניס רגל דלת, אבל לא היה לי מושג לתוך מה אני נכנס. מלבד שניים או שלושה תלמידים רציניים שבאו לשמוע וללמוד, היה מדובר בחבורה של משועממים שבהו בתקרה ונמנמו וסירבו בתוקף לנסות להבין. ממולי ישבה כיתה של 13 איש בני 25-34, שליש מהם לא ידע להפעיל אפילו "חלונות"(!!) לא כל שכן להבין למה לחשמל יש פלוס ומינוס, ואני אמור הייתי (לפי מערך השיעורים שהיה דף בודד ודל תוכן) ללמד חשבון בינארי, חוק אוהם, מספיק כימיה כדי להסביר מה ההבדל בין מוליך ומבודד, זיהוי צ'יפים, הבנה של ההבדל בין PCI מקבילי ל-PCI-X טורי, northbridge, southbridge וכל מה שהולך על לוח אם ועל קו אינטרנט בשלושה עשר השיעורים של השלב ראשון בקורס.

נתנו לי ספריה מלאה במצגות אבל כשגילו אחרי שלושה שיעורים שאני משתמש בהם ירדו עלי כסאח והסבירו שהן גרועות ובעצם אסור לי בכלל להשתמש בהן. זה לא שהיו מצגות מעודכנות, אסור היה לי להשתמש במצגות האלו נקודה. אם אני רוצה אני מוזמן לבנות חדשות בזמני החופשי (והחינמי). כשניסיתי לרמוז שכדאי ללמד אותם על הרכיבים לפני שיורדים לאבסטראקטים כמו חוק אוהם וחשבון בינארי ירדו עלי שאני ביקורתי ושחצן כי ככה מלמדים כבר שנים שם והכל בסדר. כשביקשתי רשימת תפוצה או פורום אמרו לי שבועות "עוד רגע" עד שפתחתי להם בעצמי אחד מחוץ לאתר המכללה, וכולי. לא אכנס לעוד פרטים, אבל אסכם בזה שמהם קיבלתי כל הזמן ביקורת שלילית ומהתלמידים קיבלתי משוב חיובי. חלק מהם העידו שזו הפעם השניה שהם נאלצים לעשות את הקורס ואצלי יותר מענין ומובן (מה גם שבמחזורים קודמים הלכו מכות בהפסקות ואנשים ברחו הביתה. כן, אני מדבר על אנשים בסביבות גילאי השלושים).

אחרי שבעה שיעורים שבהם הפער גדל בין מביני הענין ואלו שבאו להתבטל (הייתי חייב להניח שאת השכ"ל שלהם משלם משרד העבודה, כי שכל לא היה להם הרבה), הודיעו לי מהמכללה שאין לי מה לבוא יותר ולא פירטו אם יש סיבה ספציפית. שום משוב. הניחוש שלי היה שהמדריך הקבוע של הקורס פשוט חזר לו מחופשה בחו"ל ורצה לחזור לעניינים.

אז אחרי כל כאב הראש הזה, והרגשה שלא בשליטתי גם נשרף לי בין הידיים גשר ושאולי לא אשוב אפילו ללמד שם יותר לינוקס לקהל יותר איכותי, אני מחכה כבר 12 חודשים לתשלום מהם. דרשו ממני שאוציא להם חשבונית מס לפני שישלמו (הוצאתי, בקרוב אשלם עליה מע"ם ומקדמות מס הכנסה, אבל הצ'ק עוד לא הגיע).

אני באמת לא רוצה להשתין לבאר שחברים טובים שלי שותים ממנה. אומרים לי שהם משלמים בזמן והם אנשים נהדרים. אולי יש בין קוראי גם שיגידו שהקורסים שלהם טובים, אבל הנסיון האישי שלי היה מאוד רע איתם. אין חומר לימוד מסודר, אין גיבוי למדריך, אין מוסר תשלומים. אני את מרכולתי ושכלי אציע למתחרים שלהם. נכון להיום כבר עלינו מדרגה והבטיחו ששולחים לי צ'ק, אבל חודש עבר וצ'ק אין. אם אני חיב למחוק חוב של כ-2500 ש"ח, לפחות אקנה בסכום השערוריתי הזה את הזכות לומר את אשר על ליבי.

ישראלים יקרים – אתם מאכזבים אותי כל יום מחדש. מה נהיה איתכם?

תגים: אנשים, ביקורת, החיים, כסף, מורה, מרגיז

‫עירא‬ at אוגוסט 31, 2010 02:07 PM

שלומי פיש

Is the web becoming fragmented?

Peteris Krumins writes:

So I participated in the 48 hour Node.js Knockout competition together with James Halliday and Joshua Holbrook. Our team was called Dark Knights and we created an online chess application called Node Chess.

Oh, and it works only [on] Chrome. Ancient-browsers-please-be-gone!

My question is: how can you call Firefox, whose latest stable release was on the 23 of July this year and which has perfectly usable and nightly builds ancient?

It is highly possible that due to the recent hype surrounding HTML 5 and its mutually partial implementation by the different browsers, that we are entering a situation where many sites or demos will only work on particular browsers. This didn't start with Peteris' post - naturally. Previously, someone from the Israeli Internet Society referred me to some demos that said required a WebKit-based browser, and during a presentation about HTML 5 in an "Alphageeks" meeting, the presenter had to use three different browsers, because all the features he wanted to demonstrate did not work on all of them. And this is without taking the account Apple's block of non-"Apple Safari" browsers from its HTML 5 demos and the fact that www.spice-space.org obnoxiously redirects you to "This site requires JavaScript" page if JavaScript is disabled, and many other sites do not function properly without JavaScript enabled.

And as a commenter on Reddit for a web demo said, while the demoscene people have been trying to produce demos that utilise the most out of the computer's resources, the web demos have come to waste a lot of resources in creating anachronistic demos, whose only selling point is that they run inside a browser. As Joel on Software notes: Combined with the speed and responsiveness from Ajax, FogBugz has almost reached the level of speed and fluidity of my dry cleaner's DOS 2.0 character mode database application. And that's pretty darn responsive for a web app.

Are we headed into another "Best viewed with Netscape 2.0", "Best viewed with Internet Explorer 4.0", etc. era of web fragmentation, because we opened the Pandora box of HTML 5? As for me, if I were a judge on that competition that Peteris took part of, I would fail his project due to not being capable of running on my ancient browser.

Shlomi Fish ( shlomif@iglu.org.il ) at אוגוסט 31, 2010 11:44 AM

אוגוסט 30, 2010

דור

‫על Nokia N9‬

מישהו אמר N900?

דור.

שיתוף עם אחרים: RSS PDF email Facebook Twitter Digg Identi.ca del.icio.us Translate the post into your language

‫Ddorda‬ at אוגוסט 30, 2010 11:51 PM

עירא אברמוב

‫עוד ועוד סדקים‬

למי מקוראי שלא קורא חדשות, הקרבנות האחרונים של מפולת הדמוקרטיה הישראלית הם אמני ישראל, ספציפית חירות הביטוי והדיעה שלהם. נתניהו עושה סטאלין ומאיים לחסל גופי תרבות שלא ייצגו את הגרסא שלו של מוסריות וציונות. ספציפית מדובר על סירובם של כותבי מחזות ושחקנים שלא רוצים להציג באריאל, עיר ישראלית שאינה עיר ואינה בישראל. בתוך כל זה עומדת שרת התרבות ומביכה את עצמה כשאינה מבינה שאינה שרת הבידור.

בחדשות אחרות השבוע, משטרת ישראל עדיין מתעקשת לעשות "ניסוי כלים" בחסימת האינטרנטים שלנו ופישפוש בפאקטות ה-IP שלנו, איגוד האינטרנט הוציא נייר עמדה מאוד ברור נגד הצעד והשווה אותו ל"נוהל שכן". בינתיים משרד המשפטים מקדם חקיקה שתתן להם לפשפש לנו בכיסים (עדכון מבהילגם לילדים בבתי הספר), כדי להכשיר את השרץ שכבר קיים (ולפני כן זה וגם זה). מסתמן, אגב, שכדי להקל על בליעת הצפרדע, החוק שירחיב את יכולת החיפוש ידחף לתוך חוק ההסדרים הבא עלינו לרעה.

בינתיים, מחוץ להיכלות הממשל, מתחילה הקרן החדשה לישראל להראות סימני עייפות מדאיגים במאבק מול השמצות הימין (שגובלות בעלילת דם רוב הזמן).

תשמעו… מההימלאיה ועד האיטי יש כריתת יתר. כשהעצים לא מחזיקים את הקרקע בשורשיהם, הקרקע פשוט מחליקה בגשם הראשון לנהר והופכת להצפת בוץ שקוברת כפרים במורד נתיב הנהר. אם המדרון כולו גולש, הוא לא צריך להיות חלקלק או מחוספס, אתה תיפול איתו לנהר. ממשלת ישראל הנוכחית עוקרת עצים בסיטונות. ממשלה שמעקמת ידי אמנים ותאטרון איננה דמוקרטית, ממשלה שמחזיקה עם כבוש ולא מקדמת שלום אינה יהודית. תגידו לי למה אנחנו עדיין תחת האשליה של "יהודית ודמוקרטית"?

תגים: haaretz, ynet, אי-צדק, אי-שוויון, אידאולוגיה, אינטרנט, אמנות, אנשים, אקטיביזם, בידור, ביקורת, בלוגוספירה, דמוקרטיה, הסברה, חדשות, חופש הדיבור, חוק, חוק ההסדרים, ישראל, ממשלה, מפחיד, מרגיז, נתניהו, שלום, תאטרון, תרבות

‫עירא‬ at אוגוסט 30, 2010 12:35 PM

אוגוסט 29, 2010

בוריס שטרסמן

האם דביאן וחבריה בדרך הלא נכונה ?

איזה כיף היה כשמערכת ההפעלה היתה אצל אנשים ממוסדים ומתכנתים, כשיש באג מי שפותח נותן הסבר מלא , אולי אפילו מתקן לבד.
אם משהוא לא עובד רק מהעצבים על הדריבר הוא פותח תנועת תוכנה חופשית אבל לא אנחנו חייבים שזה יהיה במיין סטרים , למה?

כבר היום כל צוציק מרים מאגר , כל חברה מקימה מאגר ואתה רק מקווה שמי שמרים את השרת הוא אדם טוב.
למה צריך לאחסן חבילות deb בשרתי opensuse ? למה מראש להוסיף שרתי מאגרים מחוץ למאגרי החבילות כאשר החבילה שבמאגר המרכזי לא מטופלת?
הנה יש לך חברה שדוחפת קוד סגור שאלוהים יודע מה עושה (עם זה גוגל, סקייפ או אחרים) אבל מה ? אחרי מספר חודשים הדף נסגר/ סוגרים תמיכה לא מעדכנים (מחק את המיותר).

את backports אני עוד יכול להבין. אבל למה כל משחק שני מקים מאגר אחר או סתם זורק את הקוד בsourceforge (האמת מפתיע שלא נתקלתי במאגר של SF.net).

בקצב הזה עוד מעט נגיע להדבקות מסיביות, להתקפות ולמה לא.
הרי אתה פשוט צריך להוריד את הdeb הזה (נו הנה אני נותן לך מאגר שממנו אתה מתקים באמצעות מנהל החבילות הבטוח שלך...).

Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at אוגוסט 29, 2010 10:42 PM

משהוא הזויי עובר על הקשר בין בזק + בזק בן לאומי + שרתי המקור

משהוא הזויי עובר על הקשר בין בזק + בזק בן לאומי + שרתי המקור:

מזה כשבוע כאשר אני יוצא דרך שרתי בזק ובזק בלאומי מהירות ההורדה משרתי המקור לא עולה על 70Kbps.
בהתחלה האשמתי את כרטיסי האלחוט שלי (אני משחק הרבה עם הדריברים) אבל היום נוכחתי לדעת שאין כך הדבר התחברתי דרך נטויזיון + הוט וראיתי כי מהירות הגישה לשרתי המקור עומדת על 300+.

Get:104 http://foss.isoc.org.il squeeze/main openoffice.org-calc 1:3.2.1-6 [8,041kB]
Get:105 http://foss.isoc.org.il squeeze/main openoffice.org-base 1:3.2.1-6 [4,339kB]
Get:106 http://foss.isoc.org.il squeeze/main openoffice.org-base-core 1:3.2.1-6 [2,304kB]
42% [106 openoffice.org-base-core 474kB/2,304kB 20%] 309kB/s 8min 34

עברתי שוב לבזק + בזק בלאומי ועברתי על לוגים של tcpdump, לא ראיתי התנהגות מוזרה (יותר מדי packet loss למשל, שליחות חוזרות וכל הלאה) אבל אשמח לשלוח דוגמית אם מישהוא צריך.

את הדוגמה הבאה כבר שלחתי לקפלן:

wget -c http://mirror.isoc.org.il/pub/debian-cd/amd64/iso-dvd/debian-update-5.0.5-amd64-DVD-1.iso
--2010-08-25 23:49:29-- http://mirror.isoc.org.il/pub/debian-cd/amd64/iso-dvd/debian-update-5.0.5-amd64-DVD-1.iso
Resolving mirror.isoc.org.il... 192.115.211.70
Connecting to mirror.isoc.org.il|192.115.211.70|:80... connected.
HTTP request sent, awaiting response... 200 OK
Length: 4114649088 (3.8G) [application/octet-stream]
Saving to: "debian-update-5.0.5-amd64-DVD-1.iso"

0% [ ] 2,954,575 42.9K/s eta 25h 47m

apt-geting

Get:35 http://foss.isoc.org.il squeeze/main libaqbanking29-plugins 4.2.4-2 [212kB]
Get:36 http://foss.isoc.org.il squeeze/main aqbanking-tools 4.2.4-2 [177kB]
Get:37 http://foss.isoc.org.il squeeze/main arj 3.10.22-9 [254kB]
Get:38 http://foss.isoc.org.il squeeze/main autoconf 2.67-2 [793kB]
Get:39 http://foss.isoc.org.il squeeze/main busybox 1:1.17.1-2 [335kB]
5% [39 busybox 69.1kB/335kB 20%] 53.3kB/s 2h 18min 29s

traceroute foss.isoc.org.il
traceroute to foss.isoc.org.il (192.115.211.70), 30 hops max, 60 byte packets
1 10.0.0.138 (10.0.0.138) 1.231 ms 1.587 ms 1.967 ms
2 bzq-179-37-1.static.bezeqint.net (212.179.37.1) 15.098 ms 17.563 ms 18.915 ms
3 bzq-179-170-65.static.bezeqint.net (212.179.170.65) 23.474 ms 23.712 ms 24.135 ms
4 bzq-179-80-241.static.bezeqint.net (212.179.80.241) 27.161 ms 29.390 ms 32.059 ms
5 bzq-219-189-133.cablep.bezeqint.net (62.219.189.133) 32.376 ms 35.248 ms 37.191 ms
6 bzq-219-189-146.cablep.bezeqint.net (62.219.189.146) 41.607 ms bzq-219-189-142.cablep.bezeqint.net (62.219.189.142) 13.980 ms 15.410 ms
7 bzq-25-99-37.static.bezeqint.net (212.25.99.37) 15.533 ms 19.447 ms 19.697 ms
8 bzq-25-85-242.static.bezeqint.net (212.25.85.242) 21.267 ms 23.146 ms 25.406 ms



אז או שעצבנתי מישהוא בשרתי המקור או שיש תקלה מאוד מוזרה בבזק, אני לא יודע מי אשם.יש לציין שהורדה משרתים אחרים עובדת במהירות סבירה (300+).

Boris Shtrasman (noreply@blogger.com) at אוגוסט 29, 2010 09:54 PM

עידו קנר

קצת טיפים לתכנות ברובי

הצטברו לי ב3 חודשים האחרונים כמה קטעי קוד נחמדים ברובי אשר לא יכולים להכיל פוסט משל עצמם ככה סתם כי אין הרבה מה לכתוב, אבל יהיה מאוד נחמד לרכז אותם בייחד.

חיפוש מספר בטווח:

a = 1
b = '9'
(a..b.to_i).include? 5
#=> true

זה קוד הרבה יותר הגיוני מאשר לחפש גדול שווה וקטן שווה ל5 שיש ברוב השפות הקיימות.

קבלת ה pid שלי (אני מציג 2 דרכים):

puts $$
puts Process.pid

הדרך הראשונה היא דרך ה"פרל", והשנייה היא יותר object oriented.
קבל ה pid של אבא (או שלי, אם אני האבא של עצמי):

puts Process.ppid

אם אנחנו רוצים לשנות המשתמש שלנו או המשתמש האפקטיבי שלנו ברובי, לצערי חייבים לדעת מה המספר של המשתמש (או קבוצה במידה ויש צורך בקבוצה), ועושים את זה בצורה הבאה:

Process.euid = 0 # you shell be root user (if you are allowed)
Process.egid = 0 # you shell be root group (if you are allowed)

זה כמובן חשוב אם אנחנו מריצים תהליך כroot (למשל) ורוצים להיות משתמש אחר, בד"כ nobody כלשהו.

משחקי חתול ועכבר של signals:

 # The victim
trap('KILL'){ # Yes only proc is allowed, and there is no support for block
  puts "Ouch, that's hurt! Goodbye cruel world !"
}
trap(3) {
  puts "I'm not quitting this stupid execution !"
}

# The killer
Process.kill(9, pid) # signal number. if you pass it as string, it will add SIG before 9
Process.kill('QUIT', pid) # signal name... Lower case will add SIG before quit

טוב זו כל האלימות שאציג כאן כרגע, או סתם טיפים …


Filed under: Ruby, קוד פתוח

ik_5 at אוגוסט 29, 2010 08:02 PM

אוגוסט 28, 2010

עירא אברמוב

‫יידישע פיראטען‬

אני יודע שיש לי הצתה מאוחרת ואני קורא חלק מהחדשות באיחור, אבל למי מקוראי שלא בוחש בעיתונים חשבתי שראוי לציון הקבס שמעורר בי הגילוי שלא רק שצה"ל לא החזיר את כל החרמות המאווי מרמרה לטורקיה, הוא גם לא עשה מספיק למנוע מחייליו של צבא המוסר המתדרדר הכי מהיר בעולם להשתמש בכרטיסי האשראי המוחרמים ולמכור ציוד מוחרם לחבריהם. האם הגונב משודד ים פטור?

ובכן, זה היה הכסף הקטן. עכשיו מדברים גם על $750,000 במזומן שנעלמו.

תגים: ynet, אנשים, זכויות אדם, זכויות הפרט, חדשות, מה הדפק?, מרגיז, פוליטיקה

‫עירא‬ at אוגוסט 28, 2010 05:19 PM

‫דמוקרטיה בקליפים ויראליים‬

הפוסט הזה הוא למעשה תשובה שממשיכה את השרשור של התגובות לפוסט הקודם ומתייחסת לנושאים שעלו שם (אז קראו א השרשור כדי להבין את ההקשרים). העיזו שם כמה מאיתנו להביע במילים את החלום של חינוך הציבור למודעות וערכי דמוקרטיה, משהו שירגש אנשים באופן פיוטי כמו ש"קוסמוס" גרמה לי ולגיקים בני דורי להבין את המדע והאנושות דרך משקפי המדען ההומניסט המשורר של קארל סאגן.

אני מגיב אחרי התגובה האחרונה של טל:
זה שהחינוך דפוק במתכונתו אנחנו יודעים. זה שילדים כבר לא הולכים לתנועות נוער שפעם אולי היו מנחילות ערכים (וגם זה לא בהצלחה) זה גם ידוע. השאלה מה אנחנו עושים עם דור Z או איך שלא קוראים להם. החבר'ה שתהיה להם זכות בחירה בסיבוב הבא.

לגבי מה נכון ולא נכון מדעית – הגדיר את זה ידידי ד"ר מכנס שמילים כמו "מטרה" ו"ידע" הן מחוץ לפיסיקה. מרגע שתקבע מטרה, מדעים יוכלו לעזור לך לבנות מערכת שתתמוך במטרה הזו, אבל מדע לא יכול לתת לך תשובה על השאלה הגדולה של מטרת החיים.

האם המטרה היא מקסימום אושר? מקסימום כמות אנשים חיים? מקסימום אורך חיים? מקסימום איכות חיים? מקסימום מגוון גנטי? מקסימום המשכיות גנטית? מקסימום מגוון תרבותי? שאיפה ליישוב פלאנטות אחרות? כל המטרות האלו יפות, לצערינו לא נעים להודות שרובן סותרות אחת את השניה. כרגע מאלתרים ומתחמקים מהשאלות האלו, תחת הדגל של "חופש בחירה מקסימאלי" – מי שרוצה לחיות בפזרנות ולמות צעיר יכול, ומי שרוצה לחיות בסגפנות לאורך יותר ממאה שנה יכול גם הוא.

מה שהמדע יכול ללמד אותנו זה שבעוד שמוסרית אנחנו מתים שכל האופציות האלו יתאפשרו במקביל לכולם, בתכל'ס זה לפעמים לא בר קיימא. חופש ליברטארי או אנארכיסטי מוחלטים יצרו בלית ברירה גם סבל, גם קצה הקשת השני לא מסביר פנים להרגשת השלמות וההגשמה של האינדיבידואל. האם אינסוף אפשרויות הן הדבר הטוב ביותר? באים החוקרים ומראים לנו שצמצום המגוון לבחירה משאיר אותנו בפחות תסכולים לפני הבחירה ופחות חרטות אחריה. המוח האנושי הוא עדיין מוח אנשי המערות. אנחנו מצליחים באופן חלקי להתמודד עם כמויות הרעיונות המפגיזים אותו, אבל רובם המוחלט של האנשים לא מקשרים ומבינים את המשמעויות (את איכות הרעיונות), ומה לעשות – הם עדיין הולכים לקלפי כל שנתיים-שלוש ומכתיבים לכולנו את החיים.

הפתרון הוא כמובן לא סדרת טלוויזיה. הטלוויזיה כבר די מתה ככלי להעברת מסרים מתוחכמים לקהל הרחב. הפתרון הוא סדרה של קליפים קצרים על רעיון אחד בכל פעם, עד 3-4 דקות שיגרמו לאנשים לחשוב. הם צריכים להיות מרשימים, מחכימים, מצחיקים (מה לעשות) ותמציתיים. כל אחד מהם גם צריך להיות מקושר לאחרים שיש להם זיקה אליו, אבל גם להכיל בתוכו את הנושא שלו לבדו. אין לי מושג לגמרי איך עושים את זה כשידע נבנה כפירמידה ולא כאבנים מפוזרות במגרש מלא הסחות דעת, אבל ברור לי שזה הכיוון לתקוף. סרטונים שאפשר לאמבד ולשלוח לאנשים ויראלית. כך גם לא צריך להפיק מראש פרקים של חצי שעה. בכל קליפ להציג זכות אזרח, להדגים למה היא חשובה, לתת שתי דוגמאות איפה היא מותקפת (דוגמאות נמשכות אם אפשר ולא אירועים שיתישנו מהר), והצעה פשוטה איך הצופה יכול לפעול לשימור הזכות הזו.

אחרי ששילחת בקהל ערימה אופטימית של קליפים על זכויות, צריך גם קליפים על חובות ולמה הם חשובים. דברים בסיסיים ואוניברסליים כמו מיסים (לשירות צבאי עדיף למשל לא להכנס, מסיבות שונות). בכלל זה עניינים פשוטים אפילו אם הם נראים אלמנטריים לחלוטין כמו "ציות לחוק".יש הרבה אנשים שלא מבינים את הדבר הפשוט הזה, שחוק הוא לא המלצה, הוא לא משהו שמעניין רק שופטים ושוטרים קפדניים, אלא הוא מה שמנסה לשמור את החברה בחתיכה אחת מתפקדת שיכולה לתכנן לעצמה עתיד.

אחרי אלו אולי אפשר לדיין בנושאים יותר מורכבים כמו חשיבות הצדק, גם לאזרחים זרים, גם לעם כבוש. שאלת הרציונאל והמוסר שבהחזקת עם תחת כיבוש ככלל, מחוץ להקשר של הכיבוש הישראלי, ואז גם בתוכו. מה לעשות שחייבים לדבר במה זה עולה לנו דיפלומטית, בטחונית, כלכלית, מוסרית, תרבותית. וכאן יש חומר שלא ברור לי איך אפשר לגשת אליו באוביקטיביות. אין דרך לעשות את זה בלי ששני הצדדים ירגישו שאתה מוטה כלפי הצד השני.

בקיצור, אם מישהו מכם רואה איך אפשר לעשות את זה בשלבים, לצבור קרדיט גם בעיני צופים ימניים וגם בעיני שמאליים לפני שמגיעים לתקל את הנושאים הכי כואבים, ועוד לעשות את כל זה בצורה שיטתית, להפיק סרטון לשבוע וכן הלאה – אני לא רואה איך זה קורה בלי ארגון מתוקתק ותרומות של כשרון, זמן וכסף. המינימום שאפשר לעשות זה אולי לשבור את הנושאים לפרקים, להקים ויקי שבתוכו נרכז תסריטים וסטוריבורדים ברשיון חופשי, ולנסות לגייס אנשים להפיק את זה. חלקם כפרויקטים סטודנטיאלים, אולי לחלקם יגיע תקציב מאיזו עמותה או חברה שתרצה לתת חסות. אין מנוס שבמצב כזה לא יהיה מראה וסגנון אחיד, אבל אני לא יכול לדמיין דרך יותר מהירה מלגרום לדבר כזה לקרות.

תגים: Crictor, אנשים, דמוקרטיה, דעות, החיים, המלצה, חברה, חופש, חוק, חינוך, חשוב, טלוויזיה, יוטיוב, ילד, ישראל, כסף, מדע, מוח, מילים, סביבה, סרט, עתיד, צדק, רעיון, תרבות

‫עירא‬ at אוגוסט 28, 2010 05:04 PM

ליאור קפלן

הטפסים של ביטוח לאומי ו-Firefox

בהמשך לשיחות של עם אנשי ממשל זמין לגבי הטפסים של רשם העמותות, נתקלתי גם בצורך למלא טופס של ביטוח לאומי. מסתבר שהמנגנון טפסים של ביטוח לאומי הוא שונה מזה של רשם העמותות ונעשה באופן עצמאי ולא דרך ממשל זמין. לתומי חשבתי שיהיה נכון לקבוע מנגנון אחיד לכל שירותי הממשלה.

בעוד שהמנגנון של ממשל זמין תומך בלינוקס (לא באופן מלא, אבל הם בדרך לשם), המנגנון של ביטוח לאומי דורש באופן מפורש עבודה עם אקספלורר מגרסה 5.5 ומעלה. המנגנון הזה הוא בסופו של דבר טופס HTML פשוט שמעביר את הפרטים למשהו שמחולל קבצי PDF עם המידע ועל בסיס תבנית שהוזנה מראש. מהצצה קצרה ובלתי מחייבת, נראה כי עיקר הבעיה היא תאימות של ה-JavaScript של הטופס שלא עובדת ב-Firefox ולא משהו מהותי שלא ניתן לתקן.

נדרשו כמה בירורים אישיים שעשו עבורי, כדי למצוא את האחראיים על מערכת הטפסים של ביטוח לאומי. שלחתי להם מייל לגבי הבעייתיות של דרישה לאקספלורר ואי התמיכה בדפדפנים אחרים. אעדכן ברגע שאקבל תשובה.


Filed under: Israeli Community

Lior Kaplan at אוגוסט 28, 2010 04:12 PM

עידו קנר

מדוע FPC וLazarus צריכים לעניין גם אנשי קוד פתוח

בימים אלו אנחנו מגלים שמוצר קוד פתוח בשם OpenSolaris מת בטרם עת, היות וחברת אורקל החליטה להרוג את הפרוייקט. כמו כן, אנחנו רואים שההשפעה של גוגל על Mozilla קטנה מאוד בגלל שהם החליטו לשחרר דפדפן משל עצמם במקום. העבודה על OpenOffice בגרסה העברית נתקעה, אחרי שמדינת ישראל הפסיקה את מימון הגיור שלו, ורק עכשיו לאט לאט הקהילה מתחילה להתעורר ולפחות לספק תרגומים לעברית עבור הפרוייקט. ובכלל הרשימה של פרוייקטי קוד פתוח אשר תלויים כאוויר לנשימה בעזרה מסחרית גבוהה מידי. מה יקרה אם מחר כמה חברות גדולות יפסיקו את התמיכה שלהן לקרנל של לינוקס ויצרו מערכת הפעלה חדשה לתעשייה, אולי פחות מיושנת בתפיסה שלה ? האם גם אז לינוקס תישאר סקסית מספיק ?

כקונטרה יש לנו את FPC. למי שאינו יודע FPC הוא פרוייקט קוד פתוח ללא תלות מסחרית בכלל. אבל זה לא המפתיע. מה שמפתיע זה כמות השנים שהפרוייקט הזה קיים. הוא צעיר מלינוקס רק בשנה אחת ! כלומר זה אחד מהפרוייקטים היציבים ביותר שיש בקוד הפתוח, אשר שום חברה מסחרית לא משפיעה עליו מבחינת פיתוח והתפתחות אמיתית. אבל מנגד בעקבות הרבה גלים שונים שהיו עם מוצרי דלפי השונים, הפרוייקט זוכה להכרה מסחרית עד כדי כך שכמעט כל חברה שהתפרנסה מליצור תוספות לדלפי, כיום מתאימה את הקוד שלה גם עובר FPC והרבה פעמים גם עבור Lazarus. כלומר דווקא חוסר היציבות של מוצר קוד סגור, גורם לאנשים לראות מוצר קוד פתוח כדבר יציב. מתי זה עוד קרה בהיסטוריה של הקוד הפתוח בו מוצר קוד פתוח ללא השפעה מסחרית בכלל נחשב ליותר יציב ממתחריו בקוד הסגור ?

במילים אחרות, אנחנו רואים שיש פרוייקט קוד פתוח יציב, לא מסחרי, שמעניין וחשוב מספיק לעולם המסחרי בשביל למכור עבורו תמיכה, תוספות והרבה כלים מסביב. ויש גם כמה מוצרים מסחריים מאוד מדהימים שכתובים במהדר קוד פתוח במקום בגרסה מסחרית של מהדר כלשהו. זה משהו מאוד נדיר בעולם הקוד הפתוח. מעט מאוד פעמים אנחנו רואים איך קוד פתוח משנה לגמרי את הזירה הכלכלית מסחרית וגורם לשוק חדש ישן להיפתח לעולם. בד"כ זה שונה. בד"כ חברה מסחרית מחליטה או לקחת חסות על פרוייקט קוד פתוח, או שחברה מסחרית יוצרת פרוייקט שמשוחרר בקוד פתוח, אבל אנחנו לא רואים פרוייקט קוד פתוח נקי ממסחריות אשר משנה את העולם המסחרי. זו מהפכה שאומנם זוכה על ידי רבים להתעלמות, כולל בישראל, אבל זה יותר מראה את הבעיה שיש גם בקוד הפתוח אשר מזכירה לי מאוד את ההרצאה הזו ב TED מאשר גישה עניינית.

רם און אמר פעם שהסיבה שלא מסתכלים על פסקל יותר כי אין לה שום דבר להציע, אז אם זה המצב, למה דברים שהיו קיימים לפני 15 שנה עבור פסקל, רק עכשיו נכנסים לשאר הטכנולוגיות השונות, ומוצגים כחידושים מהפכניים באיך אנחנו מפתחים תוכנה ואיך אנחנו יכולים לעבוד פחות קשה ?

השבוע גם גיליתי טעות שעשיתי הרבה מאוד זמן, וזה היה בזכות ויכוח שנכפה עלי על ידי משתמשי פיתון קיצוניים, אשר פעם ראשונה הבנתי טעות מאוד קשה שלי. עד היום הפחתתי בערך של פסקל כשפה לפיתוח אפליקציות מבוססות web. אבל למעשה זו שפה אשר מספקת המון כלים להתמודדות בפיתוח, רק צריך לשנות גישה ולהפסיק לחשוב בגישה של שפה דינאמית, אלא יותר בצורה מבנית, וזה פתאום קשה לנו, כי אנחנו רואים את עולם ה web כאנרכיה שבה צריך משהו דינאמי שיתמודד עם הצורך לגדול ולהתמודד עם אנרכיה שכל אחד יכול לעשות רע עבורי. ועוד מוסיפים לי תמיד שנמאס לאנשים להדר קוד. תראו אתמול הידרתי קוד פסקל של למעלה מ52 אלף שורות קוד בפחות מ2 שניות. אני לא חושב שזמן ההידור זו באמת הבעיה אם לוקחים טכנולוגיה מדהימה כמו פסקל. זה הפחד להביט ולראות שהפתרון כל הזמן היה בהשיג יד ותמיד חיפשו משהו אחר שלדעתי מפחיד הרבה יותר.

כאשר אנשים רואים את C הם רואים Low Level, כאר הם מסתכלים על שפה כדוגמת רובי או ג'אווה, הם רואים High Level. ואנחנו רואים "הפרדת רשויות" בין High ל Low. פסקל לעומת זאת, מספקת את ה Low Level מצד אחד ומצד שני את ה High Level, כך שבמקום להפריד לוגיקה וגישה, היא זו שבאמת מסוגלת למלא את החלל העצום שיש באמצע. היא זו שמסוגלת לספק את התשובה של המעבר בין תשתית לבין end user interface ללא מתווכים, וללא חשש מיציבות. לדעתי בעשור הקרוב כאשר אפליקציות סלולריות מול ענני גשם כבדים, אנחנו נראה התפתחות טכנולוגית שתנסה למלא טוב יותר את החלל הזה, וזה במקום שוב פעם להסתכל על פסקל כעל הכלי המתאים גם עבור זה, ולכן אם אתם רוצים לבחור באמת בעתיד בעסק/חברה שלכם, ולהקדים את השוק הפעם בין 5 ל 10 שנים, יש לי טכנולוגיה מבוססת ויציבה במשך למעלה מ40 שנה לספר לכם עליה. הטכנולוגיה עדיין לא מפסיקה להתפתח, והיא כל הזמן משנה את פני התעשייה, גם אם זו מנסה להתעלם ממנה במכוון.

תהנו מהשיר


Filed under: Delphi, FPC, Object Pascal, כלכלה, עסקים, קוד פתוח

ik_5 at אוגוסט 28, 2010 08:41 AM

אוגוסט 27, 2010

עידו קנר

בין ויואלדי לבטהובן

אם יש 2 מלחינים במוסיקה הקלאסית שאני מאוד נהנה לשמוע את היצירות שלהם, הם ויואלדי ובטהובן. שניהם חיו בתקופה שונה, ובמקומות שונים, אבל שניהם מצליחים לקחת אותך עם המוזיקה שלהם לאן שהם רצו שתגיע.

למשל עם ויואלדי ביצירה המוכרת ביותר שלו: 4 עונות (שזה 4 חלקים -> כל חלק זו עונה אחרת), מצליח לתת לנו את התחושה של חורף במוזיקה, ואת התחושה של אביב וכו'… אם מקשיבים באמת למוזיקה כמעט אפשר להבין למה הוא קרא לזה 4 עונות. אבל זה לא כל העניין. הוא מצליח להשתמש במוטיבים חוזרים בכל העונות, רק שיתאימו לכל עונה ועונה בהתאם למה שהיא מייצגת.

לעומתו, בטוהבן, יודע לקחת אותנו לטיולים. הוא לפעמים יגרום לנו להיות עם הרבה בורות בדרך, וקצת חוסר נעימות בדרך, אבל תמיד נגיע בסופו של דבר לאן שאנחנו רוצים. וזו הגדולה של המוזיקה שלו, הוא יודע לקחת אותנו לטיול שהוא רצה שנצא והוא מבטיח לנו הרפתקאה כלשהי בדרך, עד שנגיע לאן שהוא רצה שנגיע. לפחות במרבית היצירות שלו.

לעומת ויואלדי ובטוהבן, יש את מוצארט כקונטרה, אשר עם המוזיקה שלו אישית לא הצלחתי אף פעם להתחבר. כולם אומרים לי שהוא ילד גאון, אבל המוזיקה שלו משעממת. היא מוזיקה שאינה מתיימרת לקחת אותנו למקום כלשהו או לתחושה, אלא רק לענות על צו אופנתי (של אותה תקופה, בה מוזיקה "קלאסית" נחשבה להמפכה ולמרדנות) של "הנה גם אני עושה מוזיקה קלאסית, ואני עושה אותה כבר מגיל מאוד קטן".

כמובן יהיו כאלו שיחלקו עלי, ואף כאלו שיגידו שאני לא מבין כלום, מדבר שטויות, מתנשא וכו'… יהיו אנשים שיסבירו ש"לראות שונה", זה לראות את דעתם, ואם אני לא רואה את דעתם ומסכים איתה, אז אני לא בסדר. אבל אני כמובן מביע את דעתי בנושא, וכנראה שאנשים לא מבינים את המשמעות של "לראות שונה", לפחות לא בכוונה שלי בעניין.

מוקדש כחומר למחשבה גם (אם לא בעיקר) לנושאים אחרים.

אז תהנו מסוף הקיץ, עם קצת מוזיקה של ויואלדי.


Filed under: מוזיקה, קהילה, קוד פתוח

ik_5 at אוגוסט 27, 2010 09:06 AM

אוגוסט 26, 2010

אורי עידן

‫איזו מערכת הפעלה קלה יותר לשימוש?‬

‫הרבה פעמים אני שומע מהרבה אנשים שמערכת ההפעלה Windows קלה יותר לשימוש, במרבית המקרים מי שאומר זאת מעולם לא ניסה להשתמש בלינוקס. אם כי לפעמים אני שומע גם מאנשי לינוקס שלשימוש יומיומי עדיף להשתמש ב Windows. החלטתי לעשות השוואה. ההשוואה מבוססת על שיחות שלי עם מספר משתמשי חלונות ועל הניסיון האישי שלי עם לינוקס. ניקח לצורך ההשוואה [...]

‫אורי עידן‬ at אוגוסט 26, 2010 05:40 PM