ריכוז פוסטים של חברי קהילת התוכנה החופשית

aharoni

2010-03-14T15:59:26+00:00

– "למה לי לקנות פיס? זה שישים שקל שהולכים כל חודש למפעל הפיס שאפשר לשים אותם בתכנית חיסכון ללימודים בשביל הילד… זה נגמר אחרי שמונה־עשרה שנים כשהילד גדל. אימא שלי, למשל, קנתה בזה אוטו."

‫חשבונפש קצרצר‬

2010-03-14T11:14:08+00:00

היה לי סופ"ש נעים ושמח עם חברים, לקחנו שני זאטוטים למוזיאון המדע בחיפה. בנין הטכניון הישן נראה באופן מוזר קצת כמו כנסיה עתיקה למרות שהוא עוד לא בן 100, אבל מדע ולמידה שוכנים בו לבטח. יופי של דרך להתחיל שבוע! היום אנחנו חוגגים 400 שנה לפרסום "סידראוס נונציוס", הלא הוא הספר המהפכני של גליליאו ("ואף על פי כן נוע תנוע!") שעלה לו בזמן יקר בכלא. זה גם יום π הבינלאומי ויום הולדתו של אלברט איינשטיין. עם או בלי קשר גם גוגל השיקה היום כלי נוסף לדיפדוף בחדשות ולהעמיק דעת…

אבל אז אני חוזר הביתה, פותח טוויטר וחושכות עיני כאילו הינו ב-1610. אני חש מוכרח לעשות פה פרפראזה על שיר ידוע כדי להעביר לכם את תחושת הקבס שהדבר מעלה בי.

קודם האחים רצינגר השתיקו התעללויות בנערי כנסיה, אבל שתקתי כי לא הייתי אבא לנער כנסיה.
אחר כך הם השתמשו בילדים כמגן חי ואני שתקתי, כי לא הייתי פלאסטיני.
ואז הם דרכו על זכויות עובדים אבל אני שתקתי כי ממילא הייתי די מובטל.
ואז הם התחילו למלמל על הפרדת החילונים מהיהדים ומבתי הקברות, אבל אני שתקתי כי אני שם פס על שלטונות הדת ואת גופתי הורשתי להשתלות, למדע ולאמנות (וכי אני עוד לא מת).
ואז הם התחילו להשתיק עיתונאים ולהעלים אותם אבל אני לא הגבתי כי לא הייתי עיתונאי (וחוץ מזה יש צו איסור פרסום אז אתם לא אמורים לדעת את כל זה).
אבל אז הם התחילו להשתיק בלוגרים, ואני תוהה אם גם אנשים כמוני עלולים להפגע ולא יהיה מי שיציל…

(עדכון – מסתבר שקראתי פרשנות לא נכונה, מי שביקש את הורדת הפוסט בנענע היה מקורב אישי, זו לא היתה דרישה של השב"כ או המשטרה)

למרות שיש עדיין אופטימיים בבראנז'ה, אני מבקש מאנשי השלטון והבטחון שלנו לזכור את דבריו האלמותיים של פולי מהגשש "אתה שמש מציל, לא שמש מטביע!" ולהחזיר את הדמוקרטיה והשפיות על כנם. יש לנו בעיות יותר מעניינות לדבר עליהן.

The Colbert Report

Mon – Thurs 11:30pm / 10:30c

Sean Carroll

www.colbertnation.com

Colbert Report Full Episodes

Political Humor

Health Care reform

תגים: Video, ynet, אנשים, בטחון, בעיות, גוגל, דמוקרטיה, דת, חברים, חדשות, חילונים, חיפה, ילד, כנסיה, למידה, מדע, מפחיד, פרטיות, פרסום

‫ענת קם, היכן את?‬

2010-03-14T10:09:59+00:00

האם ענת קם, עיתונאית בוואלה הועלמה על ידי השב"כ בשל פירסום ?

Unique visitors to post: 2

מרוב תקלות ואבסורד לא רואים את היער

2010-03-14T09:37:02+00:00

בשבועיים האחרונים הייתי עסוק על באג מאוד מעצבן באסטריסק שגרם לקוד שעובד אצלי כבר למעלה מ3 שנים להפסיק להתנהג כמו שצריך.

היות והשרת מחובר לציוד של הוט (צירי PRI), החשד הראשוני שלי היה עליהם, היות ויש לנו היסטוריה מאוד ארוכה עם בעיות הנובעות מהם כשהם לא מוכנים להודות בזה, אבל איכשהו במטה של קסם אם מציקים להם מספיק זמן, הבעיות נעלמות בלי שאתה תעשה דבר בנושא.

אחרי שהצלחתי להבין כי לשם שינוי הוט היו בסדר (זה לא דבר שקורה הרבה אני חייב לציין), ישבתי והתחלתי לחקור את הנושא ב4 רמות שונות. כאשר הכל נכשל, החלטתי לעשות test case ואז גיליתי את הגורם לבעיה. לאחר מכן דיווחתי על זה באג, והאדם האמון על הנושא שקשור לבאג הזה, היה עם אצבע מהירה על ה"סגור" וסיפק תחושה בסגנון של "עזוב אותי באימשך, מה אתה מדווח באגים, זה בכלל פיטצ'ר". בזכות צפריר הבאג נפתח שוב, אבל היות וכל המידע בפנים, ורק צריך לעשות copy paste למה שכתבתי ולקבל את הבאג, אין לי הרבה מה להוסיף, אבל האדם שאחראי על הבאג יותר מעניין אותו הכותרת ששמתי לבאג מאשר כל המידע ששפכתי על הבאג לאחר הכותרת.

בזמן העבודה על הבאג, גיליתי כמה דברים (מחדש) על ג'אווה, אחרי שלמעלה משנתיים וחצי לא נגעתי בשפה (כאילו שזה היה משהו רע). הנה כמה דוגמאות:

איך משווים בין מחורזות בג'אווה (הנה כמה אפשרויות) ?

"a" == "a"

"a".equals("a")

"a".compare("a")

ובכן, 2 השורות הראשונות זהות, והן מבצעות השווה של האם instance זהה. התשובה השלישית היא התשובה שאנחנו מחפשים לביצוע השוואה של מחרוזות.

אבל זה לא נגמר כאן. נגיד ואתה מעוניין לעשות wait בתוך טרד רץ. ובכן תאורטית אתה צריך לטפל בחריגה אחת. הבעיה היא שבפועל יש לך עוד חריגה שצריך לטפל בה. ואם היא מתרחשת, אי אפשר לעשות wait אלא Thread.sleep אשר שונה לגמרי בגישה שלו מ wait.

יש לי עוד המון מה להגיד על הזוועה הזו שנקראת ג'אווה אבל הזמן קצר והזעם רב.

יש לי לקוח אשר מחזיק router + ips בכלי אחד של Fortigate. יש לי כמה שרתי לינוקס אצלו ברשת (למעשה שרתים שלו שאני היחיד שנוגע בהם) והשאר זה הכל Windows. נטוויז'ן שמנהלים לו את הכלי הזה, החליטו ש ssh זה פרוטוקול לא מאובטח ולכן אני מחוייב להתחבר ב ssl vpn ואז משם אני יכול להתחבר לאן שאני רוצה ברשת, אם זה rdp או ssh.

כמה בעיות בגישה הזו:

שניהם עובדים על אותו סוג מנהרה
אני עדיין יכול לעשות מה שאני רוצה בתוך הרשת שלו
יש לי עוד שכבה שיכולה/עושה בעיות ומאיטה את הרשת
בשניהם אפשר להחליט איזו סוג הצפנה (עד כמה שאני יודע) אפשר להשתמש
ב ssh אפשר לשים עוד כמה הגנות שאני לא יודע אם אפשר להכניס אותם ל ssl vpn

ככה שאני מאמין בלב שלם שנטוויז'ן טועים בקטע הזה.

בכל מקרה, אני מתחיל להישמע כמו זהבי עם הרבה מאוד עצבים, אז אסיים בזה.

Filed under: Java, אבטחת מידע, עבודה, קוד פתוח, תוכנה, תכנות

‫ובכל זאת, יום π שמח‬

2010-03-13T23:59:29+00:00

הזכרתי בפוסט הקודם שהיום יום π (הוולגארי, לא יום π האמיתי, למרות שמתחילים להתייחס אליו כיום המדע הבינלאומי). זה אומר הרצאות מדע שונות לאורך היום ברכבת ובמקומות שונים, וגם בהמשך השבוע (למשל ארוע מוחי כל יום ב־TAU), הכנס השנתי למשחקים מתמטיים, מפגש ההשקה של ספקנים בפאב מחר בערב (מישהו רוצה להצטרף אלי לנסיעה?), וביום רביעי אפשר למחוק את כל מה שלמדתם במסיבות סט. פטריק…

בכלל, זה שבוע טוב לספקנים בארץ. מלבד האירוע בפאב יושק מתישהוא היום או מחר הפודקאסט הראשון לספקנים בעברית, ומסיבות טובות יותר או פחות, הנושא מככב יותר מתמיד גם אצל חץ בבלוג. אני חושב שסוף סוף אנחנו מתחילים לראות שספקנות אינה מילה גסה, אפילו תינוקות שנשבו בבית רבן כבר לא "קונים" את סיפורי הניסים בתנ"ך. ואגב הטלת ספק בניסים, הסרט על התקבצות ההון והשלטון אצל הרב איפרגן עושה השבוע כותרות, אני מקווה שאנשים יפקחו עיניים.

מחר גם היום האחרון להגיש את מועמדותכם לתכנית הבוגרים של האוניברסיטה הקורצווילינית, ומחרתיים יומולדת ל"אסכולת הכורסא", אני בולג כבר עשר שנים, ווהו!

וקצת חדשות מדע, משמחות יותר ופחות. נתחיל בריצה מהירה על הגלולות המרות ואז נמשיך לדברים המעניינים. ראשית אני מצטער לגלות שאחרי הרבה שנים של פגיעה קשה באוכלוסית הטונה, רק עכשיו מדברים סוף סוף על איסור הציד של אחד מהמינים, מקרה של מעט מדי ומאוחר מדי, אני חושש. דגים או הרים, האדם כובש ומכסח הכל בלי בקרה עצמית. בנושא שינוי האקלים העולמי גם אין חדשות משמחות, נראה שמאגרי המיתאן הקפוא של הפלאנטה משתחררים מהר יותר מההערכות הקודמות וזה לא עוזר לבלום. כרגיל, המצב הופך גרוע יותר ממה שהערכנו קודם, ועדיין יש עקשנים (כולל חברים שלי) שמסרבים להבין ששינוי אקלים קיצוני זה דבר אמיתי, וכל הטיעונים כמו שהשמש היא גורם השינוי הוכחו כשגויים או משניים.

מחקר מראה שצפיה בסרטים מוגבלים (R-rated) גורמת לנוער לנסות דברים מסוכנים, כמו למשל לשתות אלכוהול. מפתיע, בהתחשב בזה שהוכיחו מצד שני שמשחקי מחשב אלימים לא הביאו להתנהגות מסוכנת או אלימה אם אני זוכר נכון. אולי זה הענין של הפורקן הפיסי שבמשחק אינטראקטיבי? גורם אחר של מחשבות שליליות ואי-יושר הוא ההרגשה שלא רואים אותך. מחקר הראה שבמקומות חשוכים משתלטים הרגשות החשוכים, כך מסבירים את הנוער שמסתובב בקפוצ'ונים, את הנהגים שעושים שטויות וגורמים לתאונות תחת road rage, ואולי גם את האלימות שיכולה לצאת מאנשים מופנמים בפורום אינטרנטי, אפילו אם לא אנונימי. אני תוהה אם זה קשור גם למידת האמון שאנחנו נותנים באנשים שמכסים את פניהם ופוגעים ביכולתינו לתקשר איתם, והאם יש לרגש האוטומטי הזה חלק בבעיות המערב עם רעולי ורעולות פנים, גם בהקשר הפשוט של ילדים בבי"ס ציבורי בצרפת. לדעתי זו עוד סיבה שטוב שיש שמש, אפילו שמש מלאכותית.

חוקרים גילו שניתן להפיק DNA באיכות מצוינת מקליפות בייצים מאובנות. אולי בכל זאת ג'וראסיק פארק אפשרי? המדענים מנסים להגדיר מתי חיה נכחדת תזכה לניסיונות החייאה ומתי לא.

וזה מעלה כמובן את השאלה של משמעות החיים, ומגאזין דיסקאברי טוען שהמשמעות היא תרגום אנרגיה. לכולם ברור שמהבנת המנגנונים האלו יבואו פריצות הדרך הבאות באנרגיה סולארית ובבריאות הגוף.

הרבה נכתב השבוע על תוכניות מדע פופ, הBBC השיק השבוע שתי תכניות. פרופ' בראיין קוקס הופיע לראשונה "על הרד"ר" שלי כשסיפר ב־TED על המאיץ של CERN, עכשיו הוא מסתמן בתור מגיש מדע פופ עולה, בסדרה חדשה על אסטרופיסיקה ב-BBC. מישהו הגדיר אותו "קרל סאגן הבריטי" ואיבד אצלי הרבה ריספקט. הנעליים של קרל הרבה יותר גדולות מאשר הגשה של סדרת טלוויזיה, אבל אולי פרופסור קוקס הצעיר עוד יצמח לתוכן. יש לו לוק של חבר "חיפושיות" צעיר, מבטא דומה ועבר כידוען סצנת הפופ הבריטי, ואולי זה הסיבה לסגנון הסכאריני שלו שאני ואחרים לא כל כך מתחברים אליו.

עוד מחקרים שנתקלתי בהם דיברו על יתרונות התעמלות בספרינטים במקום לאורך זמן (לדעתי לא מוצגת שם תמונה שלמה), על כך שלא רק ששעון הקיץ לא משתלם אנרגטית יותר, הוא גם מעלה את הסיכוי לתאונות עבודה, מחקר אחר הוכיח שוב את תורתו של אינשטיין וחיזק את העדויות שחומר ואנרגיה אפלים אינם רק טעויות חישוב. מחקר על תרנגולות אנדרוגיניות מגלה מידע חדש על האבולוציה של ההתמיינות המינית. מחקר אחר יורד לשורש מנגנון ההשמדה העצמית של תאים כדי לשמש בריפוי סרטן (אולי אותו המנגנון שהזכרתי פה פעם בהקשר THC).

וכמובן מוח! איך אפשר בלי? ר. דגלס פילדס פרסם ספר לקהל הרחב על תפקיד תאי הגליה במוח. נראה שהוא מציג אותם כבעלי תפקיד הרבה יותר מרכזי בתהליכי למידה מאשר המעט ששמעתי עליהם בהרצאות של עידן שגב. אין לי מושג אם מדובר בתחומים נפרדים או שאחד מהם פחות מעודכן מהשני על הנושא הספציפי, אבל נשמע שיש על מה לחקור פה. חוקרים בוואנדרבילט טוענים שיש לנו שני סוגי תשומת לב, והפתעות יכולות לעוור אותנו זמנית להסחות מסוימות (טוב, את זה כל איש מכירות יודע). אני לא יודע מה זה אומר לגבי ADD, אבל ברור לי לגמרי שזה אומר שאנשים לא אמורים לנהוג במכוניות וכדאי להחליף אותם בצערכות אוטומטיות בהקדם. מסתבר שתמנונים הם "חסרי אישיות", וזה יתרון בשבילם. האם הורים שמגינים מדי על ילדיהם עלולים לגרום להם לבעית התפתחות מוח אמיתית ואולי מחלת נפש? החוקרים מצאו מתאם אבל אין לדעת מה כיוון ההשפעה (לדעתי הפוך מכותרת הכתבה).

לבסוף, אשאיר אתכם עם קצת אורגזמתמטיקה שאספתי בצנורות.

בחדשות טובות אחרות, פיירפלי של ווידון חוזרת כקומיקס, למעריצים שתהו אם יהיה המשך.

תגים: אופס! רבי אלעזר שכח לתת בו סימנים.

‫על חבית חומר נפץ‬

2010-03-13T21:57:41+00:00

אנחנו יושבים על חבית חומר נפץ. ואנחנו משחקים בגפרורים. מדליקים את הפתיל, רואים כיצד הלהבה מתקדמת אל המרעום, ועושים פוו פוו ביחד עד שהיא נכבית. ואז מדליקים שוב. ומכבים. ומדליקים.

לפני שנה, ישראל יצאה למבצע שמטרתו הפחדת האכלוסיה בעזה עד שהיא תפסיק להתקומם. אחרי מותם של כמה מאות אזרחים, העניניים נרגעו. השלטון של החמאס לא הוחלף, גלעד שליט לא הוחזר. היה ברור שזה מה שיהיה. כך היה גם במלחמת לבנון השניה. בתחילת המלחמה, חיזבאללה היתה מליציה משועממת, קצת אחרי סוף המלחמה – חלק ממשלת לבנון. המשך ישיר למלחמת לבנון הראשונה, בה הכחדנו את הגוף היחיד שהיה מוכן להיות משת"פ שלנו (הנוצרים). מפעולה לפעולה -ישראל מחלישה את עצמה ואת בני בריתה.

כך גם הכיבוש. כשכבשנו את השטחים, האוכלוסיה המקומית קיבלה את חיילי צה"ל באורז ופרחים. התנהלות צה"ל וההתנחלויות הפכו את האוכלוסיה לשונאת וללוחמת. ככול שישראל הפעילה כוח רב יותר כנגד האוכלוסיה, כך היא מצידה נקטה בצעדים קיצונים יותר. אם בתחילת התקומות הוא אופינה בלוחמת בודדת (טרור הסיכנאים), תוך זמן הפכה להיות מאורגנת יותר (שימוש בנשק חם) ולבסוף – טרור המתאבדים.

כשהאשימו את ערפאת שהוא מלבה את האש, הטענה היתה שמותו של האיש תחסל את ההתקוממות. מי זוכר את זה כיום? כשהשמאל הזהיר שחיסול הרשות הפלסטינית יעלה את החמאס לשלטון, כיום ישראל צריכה להתמודד עם שלוחה של איראן.

וכך, משנה משנה, ישראל מחרבת את מצבה. במלחמת ששת הימים, ישראל זכתה להערצת העולם. כיום, היא זוכה לכבוד השמור למדינות כמו דרום אפריקה של האפרטאיד. אפילו את הקשר עם הפטרון הגדול, ארה"ב, ישראל מצליחה להחריב בסידרת צעדים שלומיאלים.

שנה אחרי שישראל שרפה בזרחן בתי ספר ברצועה, נראה שהקסמאים חוזרים לעופף. אין בזה הפתעה – באין התקדמות, התהליכים ברורים וידועים. השטחים עומדים להתפוצץ, הרצועה עומדת להתפוצץ, ורק ראש הממשלה בנימין נתניהו שלנו ממשיך ללהג ולפרכס.

Unique visitors to post: 3

‫New theme and RTL languages‬

2010-03-13T19:49:15+00:00

Hey all,

Recently Ubuntu got a new theme, which (IMHO) looks awesome. Some people complain about the close button change, some doesn't like the theme at all, but I want to show a completely different problem in the theme.

Few days ago a good friend, IsraeliHawk, complained about the way the new theme looks in RTL languages.

In the new theme the title is in the left side of the window, which might look great in LTR mode, but in RTL it's seem to look a little buggy.

For that reason Uri opened a bug report, which explains quite good what is the problem.

So if you're an RTL user, or even just some who care, please have a look and see what you can do

Thanks,
Dor.

Edit: Thanks for Haggai Eran who commented another RTL bug with the new theme.

‫צה"ל מבצע פשעי מלחמה כדבר של שיגרה‬

2010-03-13T19:20:35+00:00

36 חודשים שיררתי בצה"ל כחייל סדיר. הגנתי על כל גבולות הארץ, בוססתי בבוץ של מחנות הפליטים, איישתי את המחסומים, שירתתי בלבנון, על גבול מצרים, ירדן וסוריה. 12 שנה שירתתי במילואים, הקרבתי עבודה, לימודים, חיים פרטים ובריאות כדי לשרת את המדינה. תמיד מתוך אמונה שאני עושה את הדבר הנכון. כי חובה של אזרח לשרת ולראות במו עיניו את הפשעים הנעשים בשמו.

החל מירי בלי מוצדק, מכות, עינויים, הכאת ילדים, השפלת נשים, פלישה לבתים, השחתת רכוש. ראיתי במו עיני. דהריה, דהיישה, טול כרם, רמאללה, אל בורייג, כפר דרום. בשביל רוב האזרחים בארץ הם שמות, בשבילי הם ריחות, צבעים, בוץ, עייפות ועיניים מושפלות של אזרחים מדוכאים.

אף אחד לא יכול להגיד לי שישראל לא מבצעת פשעי מלחמה. אף אחד לא יכול טעון שישראל לא מבצעת דיכוי אכזרי, שיטתי, מתוך מגמה לרמוס את זכויתיהם הבסיסיות של האזרחים. כל הפשעים שהם מבצעים מולנו, מתגמדים אל מול יום אחד של כיבוש. הכיבוש הוא דיכוי מליוני אזרחים באמצעות כוח הזרוע והשלטת שלטון אימים של איומים, הפחדה ורצח. כן, רצח.

עוד עדות לפשעי מלחמה.

Unique visitors to post: 39

‫חורף או קיץ? סתיו ואביב‬

2010-03-13T18:14:23+00:00

‫לרגל הקיץ שנחת עלינו במפתיע בתחילת חודש מרץ, נשאלת מסביבי השאלה "אתה אוהב יותר את הקיץ או את החורף". מצפים ממני לתשובה בינארית? האם הסתיו והאביב נשכחו מהלב? אז נכון שישראל ממוקמת באמצע המפה, בין אירופה הקרה לאפריקה החמה, ולוקחת את מזגה מכל שכנותיה. החורף פה כולל סערות ולפעמים אף קרה, והקיץ מכיל בחובו ימים שרביים עד [...]‬

‫קוד סגור ופרצות אבטחה‬

2010-03-12T14:54:50+00:00

‫לאחרונה התפרסמו נתונים שכמות פרצות האבטחה בתוכנת acrobat reader עולה על אלו של Microsoft word. ליתר דיוק כמות הקבצים העושים שימוש בפרצות אבטחה של acrobat reader גדולה מאלו המנצלים פרצות של word. האם זה אומר שמתכנתי אדובי לא יודעים לכתוב קוד בטוח? לדעתי לא. בדיוק כמו שלא נכון לומר שמתכנתי מיקרוסופט לא יודעים לכתוב קוד בטוח. מדוע אם כן [...]‬

אישה טבעונית ערומה

2010-03-12T13:12:50+00:00

הרשומה הזאת לא בטוחה למקום עבודה.

מה עושה חנון כמוני כשאין לו מוזה לשום דבר אחר? למשל, בודק שלכל תמונה בוויקיפדיה יש הערה מסודרת שאומרת מה זכויות היוצרים שלה.

מצאתי, למשל, את התמונה הזאת של מלון אקסלסיור בברלין. כתוב שם שיש אישור להשתמש בתמונה אם כותבים שהיא נלקחה מהאתר של דייוויד לווין. לווין הוא אספן של חוברות פרסומת לאתרי תיירות, כלומר גם הוא חנון. אבל הייתה לי תחושה שלווין הוא לא באמת בעל הזכויות לתמונות האלה. אז חיפשתי אם בוויקיפדיה יש עוד תמונות מהאוסף שלו.

ומה הופתעתי למצוא? שיש עוד כמה אנשים שקוראים להם דייוויד לווין ושאחד מהם מצלם דברים מסוג שונה לגמרי. תסתכלו בעצמכם: מחפשים David Levine במרחב התמונות ומגלגלים קצת למטה.

א׳ היא אמורה להיות טבעונית; ב׳ השארתי מקום לדמיון

ואז חוזרת המוזה.

‫לא בקטע של פוקימון…‬

2010-03-12T04:00:42+00:00

שלום לכולם,

עוד משהו מצחיק שנתקלתי בו ברשת:

דור.

מקור: http://xkcd.com/178/

‫בדיחות לינוקס (אזהרה: לגיקים בלבד!) Linux Jokes‬

2010-03-11T15:11:58+00:00

שלום לכולם,

נתקלתי ברחבי הרשת בכמה בדיחות שורת פקודה מצחיקות ורציתי לשתף:

% cat "food in cans"
cat: can't open food in cans

% nice man woman
No manual entry for woman.

% "How would you rate Quayle's incompetence?
Unmatched ".

% Unmatched ".
Unmatched ".

% [Where is Jimmy Hoffa?
Missing ].

% ^How did the sex change operation go?^
Modifier failed.

% If I had a ( for every $ the Congress spent, what would I have?
Too many ('s.

% make love
Make: Don't know how to make love. Stop.

% sleep with me
bad character

% got a light?
No match.

% man: why did you get a divorce?
man:: Too many arguments.

% !:say, what is saccharine?
Bad substitute.

% %blow
%blow: No such job.

% \(-
(-: Command not found.

$ PATH=pretending! /usr/ucb/which sense
no sense in pretending!

$ drink matter
matter: cannot create

מה דעתכם? אותי זה הצחיק
דור.

מקור: http://frankmash.blogspot.com/2006/03/linux-commands-funny-linux-commands.html

‫שינוי טקטיקה‬

2010-03-11T13:17:41+00:00

לאוהבי משחקי הלוח, חנות טקטיקה בדיזינגוף סנטר נסגרת הלילה בערב של מכירת חיסול ומשחקים עד חצות (או אולי יותר?).

שי, אולי אאחר טיפה לפאב

תגים: Crictor, הודעה, המלצה, טיפ, משחק, צרכנות

‫מליוני קבצים ב-NTFS‬

2010-03-11T12:41:40+00:00

דברים שלמדתי בדרך הקשה:

אל תאמינו ללקוח שאומר לכם שיש "רק כמה עשרות אלפים", תבדקו לבד כדי לוודא.
לא להעיז לעשות דיפראג, עדיף לגבות ולשחזר, תאמינו לי שזה לוקח פחות זמן.
לא winrar ולא 7zip יצליחו לגבות יותר מ400K קבצים פחות או יותר. אם יש לכם יותר מזה אז לא להתעצל, לפתוח חלון Cygwin ולדחוס איזה TBZ בריא.
האיטיות תהיה הרבה יותר גרועה ממה שאתם חושבים, לפעמים פאקטור X5 על כל הערכה, וזה יהיה אופטימי. אני לא צוחק.
כדי לשפר את המצב, כבו זמנית על אותה תחנה או שרת את האנטיוירוס.
כשאתם מפרמטים את המחיצה מחדש זה מאוד מפתה לחשוב שיחידות 4K זה בזבזני וכדאי לרדת לקלאסטרים בגודל סקטור – טעות. אל תתנו לזה לקרות לכם. השארו עם ברירת המחדל.
כשאתם משחזרים את הTBZ עם 10 מליון קבצים, ודאו שהאנטיוירוס המזורגג לא הפעיל את עצמו מחדש בלי לשאול אתכם.
כשאתם משחזרים 10 מליון קבצים מ-TBZ ודאו מההתחלה שהUMASK שלכם הוא 0 ולא 0022 או משהו מעצבן דומה. זה סיוט לשנות מחדש את כל ההרשאות דרך הGUI, לא מצאתי בדיוק איך לעשות את זה רשמית ב-CLI ונראה שפקודת chmod רקורסיבית ב-Cygwin עושה רק חלק מהעבודה.
בכלל, זכרו שבניגוד ל"עצים רוקדים" ושלל שכלולים חכמים בFS שאתם רגילים בלינוקס, NTFS זו מערכת מפגרת שעובדת ב-linked lists פשוטים, משמע מציאת קובץ בספריה הוא (o(n ולכן מציאת המטא-דאטה שלו היא (O(n², אם לא נזהרים. האנס רייזר אולי פסיכופת אבל הוא גם גאון.
עוד דבר חשוב – לא רק שהאינדקס של כל ספריה הוא לינארי, הוא בעצם קובץ שעשוי להתחרפן אם הוא חוטף פראגמנטציה, וכלי הדיפראג של חלונות לא מאחה אותו! בשביל זה מוחבא כלי אחר ב-MSDN בשם contig. למה? ככה. קסנם מיקרוסופט. עוד סיבה להשאר עם קלאסטרים גדולים.
יש כמה דברים שראוי לעשות לפני הכל ומראש כי עצוב לגלות אותם בסוף, כולל כל הטוויקים להתנהגות מערכת הקבצים (למשל איזה כיף לגלות שאפשר לכבות יצירת שמות 8.3 אוטומטית – למה זו לא ברירת המחדל, אינעל OS תבעק?)
ובכלל, מדי פעם שיעורי בית זה לא מזיק. אפשר ללמוד המון מאחרים.
לבסוף, להסביר בנימוס ללקוח שאלפי קבצים בספריה זה נחמד אבל הביצועים יפלו עם עשרות ומאות אלפים, בשביל זה אלוהימה המציאה את ההאשים.

ציינתי כבר שאני שונא לנהל מערכות של מיקיסופט?

תגים: Crictor, טיפ, טרוניות, מיקרוסופט, מרגיז, עזרה, עצות, רעיון, שרת

ועָנָן בְּשָמָיו ְואִילָן בִּגְשָמָיו מְצָפִים עו‌ֹד לְךָ, עו‌ֹבֵר-אֹרַח.

2010-03-10T11:51:29+00:00

נפתח האתר החדש של נתן אלתרמן. ומה יש לי להגיד? שהניקוד בו שגוי:

עו‌ֹד חו‌ֹזֵר הַנִגּון שֶזָּנַחְתָּ לַשָוְא והַדֶּרֶךְ עו‌ֹדֶנָה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

ועָנָן בְּשָמָיו ְואִילָן בִּגְשָמָיו מְצָפִים עו‌ֹד לְךָ, עו‌ֹבֵר-אֹרַח.

השגיאות שם רבות. הן שגיאות מהסוג של "אם כבר מנקדים, אז מנקדים נכון", שכן את השיר יודעים בעל־פה רוב האנשים שיודעים עברית, והניקוד נמצא שם רק בשביל היופי, אבל דווקא בשביל היופי צריך שיהיה נכון. וגם קל מאוד למצוא גרסה מנוקדת של השיר. ולא – מתכנת הפלאש לא השכיל להעתיק כראוי את השיר מספר מנוקד.

חלק מהשגיאות נובעות כנראה מכך שהגופן שבו השתמש המעצב לא מכיל את הסימנים הדרושים או שהתכנה לא יודעת למקם אותם כמו שצריך. למשל, על אף אחת מהשי״נים אין נקודת שין, והנקודה מעל הווי״ו זזה שמאלה והדגש של זי״ן זז ימינה. בנו״נים במילים "הַנִגּון" ו"עוֹדֶנָה" צריך להיות דגש, אבל אין דגש. במקרה כזה צריך להפסיק להשתמש בפלאש, שממילא אינו נחוץ, ולהחליף את הגופן, למשל ל־Ezra SIL החופשי שהניקוד בו עובד בדרך־כלל באופן מושלם. ואם כן מתעקשים להשתמש בפלאש וגם אי־אפשר להחליף גופן, אפשר למקם את הנקודות ידנית. בשביל זה משלמים למעצב. אבל הוא לא טרח לעשות גם את זה.

ואם לא טרח המעצב, האם עורך האתר לא היה אמור לשים לב לזה?

יש שם עוד שגיאות, אבל אותי הכי הרגיזה המילה "מְצָפִּים" – לא יכול להיות קמץ (גדול) לפני דגש חזק, אלא רק פתח (יש לכלל הזה חריגים מעטים, אבל זה לא מקרה). רוב הישראלים לא יודעים את זה, וזה לא נורא, אבל עבור מי שכן עוסק בניקוד זה כלל יסודי מאוד.

במדינה מתוקנת אדם שלא יודע את כל כללי הכתיב – והניקוד הוא חלק מהכתיב – לא אמור לחלום על משרה של מעצב תג מחיר במכולת, אבל יאללה, אני מודע לכך שאנחנו לא מדינה מתוקנת, אז בסדר. אבל שלפחות יֵדע להעתיק.

‫אני שותק משמע אני קיים (עובד) .. :-)‬

2010-03-10T07:08:41+00:00

אכן לא מעט זמן לא יצא לי לכתוב בבלוג, הסיבה לכך היא עומס.. בפירוש עומס לא קטן, של מספר דברים/פרוייקטים שקורים בו זמנית, ואשר ייצרו לדעתי שינוי מהותי בכל הקשור לשימוש בתוכנה חופשית במשק הישראלי / בשוק הישראלי .. ובישראל באופן כללי.

על מרבית הדברים / העידכונים אינני יכול לכתוב מכוון שהעלאה שלהם כרגע למתחם הציבורי, לדעתי, תעשה רק נזק. על חלק אחר של הדברים נאסר עליי כלל לכתוב.. אבל אני סבור שאנשים שונים בקהילה (עמותת המקור), מודעים ומכירים את המהלכים הללו ולשמחתי אינני סבור שאני היחיד שחושב שאנחנו בפיתחו של שינוי מהותי.

אבל גם על מה שכן אפשר לכתוב יש לא מעט מה לומר ..

הקנטינה

הקנטינה, יצאה לדרך, למי שלא מכיר מדובר בעמותה שהיא "עמותת אחות" לעמותת המקור. למעשה כמו שהמקור מיועדת לאנשים, הקנטינה מיועדת לחברות – למעשה מדובר במועדון (עמותה) שיכולים להיות חברים בו כל מי שפעילים בתחום של תוכנה חופשית בישראל.

העמותה כבר הוקמה (הוגשו המסמכים לרשם העמותות), ובשבוע הבא ישנה משלחת צרפתית אשר עמודת בראשה גב' מכובדת (שרה לשעבר בממשלת צרפת ואחראית על פיתוח הקשר ישראל – צרפת), המשלחת מגיעה על מנת להשתתף בישיבת ההקמה של הקנטינה ועל מנת להכיר את הפעילות בישראל.

ישנו אתר הזמין בכתובת http://cantina.org.il ואשר בו ניתן להתרשם מהפעילות.

במקביל, עיריית פאריז מנסה לסייע (הסיבה למעורבות הצרפתית היא שהקטינה הראשונה שהוקמה הוקמה בצרפת ) ומפעילה את השפעתה על המקבילה שלהם כאן על מנת להקצות מקום ולסייע לפעילות סביב הקנטינה.

למי שלא מכיר, מדובר במתחם עבודה, אשר בו יכולים להתכנס יחדיו, חובבי התוכנה החופשית והחדשנות ולייצר סביבת עבודה שבה היכולת לפעול ויכולת הפריון של המקום יעלו על סך כל היכולות של כל אחד לחוד, או בעברית פשוטה, הסה"כ יהיה גדול, חזק וטוב , מסך החיבור האקראי של כולם ביחד.

כמובן, שהמקום עצמו יוכל לשמש לפעילות קהילתית – כך שגם המקור הינה חברה בקנטינה.

במקביל, להליך ההקמה הקנטינה עצמה , כבר הקימה תת אתר אשר מטרתו לסייע למהלכים אשר תקיימים בממשלה / ממשל זמין ומטרתם להכניס תוכנה חופשית למערכת הממשלתית.

בכדי להתרשם מהמקום בפאריז , הנה תמונות של המקום והפעילות בו (ואנחנו מקווים שגם בארץ נגיע לכך).

עסקים / חברות / עצמאיים וכו' אשר עובדים בתחום של תוכנה חופשית, יכולים לפנות אליי אם הם רוצים להצטרף לקנטינה (במייל doron at ofek dot biz ).

בממשלה

תהליכי הפתיחות מתחילים לרקום עור וגידים, ואמנם עדיין אין יותר מידי פעילות שבה הקהילה יכולה להיות מעורבת (מה לעשות שתהליכים במגזר הציבורי לוקחים המון זמן), אולם הצוות של השר מיכאל איתן כבר פתח קבוצה ב Google שמטרתה היא להתחיל לקבל רעיונות ומשובים ראשוניים מהציבור הרחב.

הקבוצה זמינה בכתובת http://groups.google.com/group/GovSuggest והיא עוסקת ביכולת או בשאלה כיצד לשפר את השירות הממשלתי לציבור – הציבור הרחב כמובן יכול להצטרף.

כמו כן, למי שלא מכיר קיים האתר "ממשלה שלום" (מבוסס וורדפרס) אשר מנסה לרכז מאמץ בנושא של שיפורים שונים / קשר עם האזרח / שקיפות => תוכנה חופשית.

במסגרת זו הממשלה מחפשת מספר (3) מנהלי פרוייקטים על מנת להתחיל להזיז דברים, מי שחושב שהוא מתאים, מוזמן כמובן לשלוח את קורות חייו למשרות (המשרות מופיעות באתר ממשלה שלום).

‫תהליך הקפת חלקים‬

2010-03-09T05:32:24+00:00

‫כשאני רואה את מחמוד אחמדיניג'אד צוחק על העולם, עולים לי בראש התמונות של אדולף היטלר שמרגיע את העולם באומרו שגרמניה מצטיידת בנשק למטרות הגנה עצמית. לפיכך כינסתי את עצמי וחשבתי על מה שאני רואה ושומע בחדשות, והרגעתי את עצמי בטענה שהעולם השתנה מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, ומי שמערער היום את היציבות העולמית בוודאי [...]‬

סרט בהארץ – מחאה בשייח ג'ראח

2010-03-08T22:31:50+00:00

יום שלישי, פעמיים כי טוב! היום אנחנו שוב מחפשים שגיאות באתר הארץ, בסרטון חדשותי על הפגנות המחאה בשייח ג׳ראח. הנה הקישור המקורי: Thousands of protesters rally against Jewish presence in E. Jerusalem.

סרט בהארץ – מחאה בשייח ג'ראח

יש כל מיני דברים שמפריעים לי בתמונה הזאת. אם תראו את הסרט, יהיו אולי גם כמה דברים שיפריעו לכם בסרט.

בשבוע שעבר אביעד זיהה מהר את חוסר ההתאם במין ב"היעדר שליטה בסיסית בשפה העברית עלולה". זו טעות די נפוצה, וזה קורה גם לי. יש לציין שזה נכתב בציטוט של מרואיין, אבל בכל זאת.

הדבר האחר שהציק לי זה היו״ד בליאוניד, שנראית לי מיותרת לגמרי, אבל על זה עוד אכתוב כאן מגילות שלמות ביום מן הימים. אתם גיליתם שם גם הרבה דברים מעניינים שאני לא שמתי לב אליהם. אני מודה לכל המגיבים.

‫ערוץ 8 עושה כבוד למאבק כנגד חוק המאגר הביומטרי ימח"ש‬

2010-03-08T19:55:47+00:00

הלינק. תוכנית 41.

חפשו ברשימה את פרק 41 (לא נותנים אמבד, וגם לא לינק הנייבלות).

Unique visitors to post: 11

‫"אבל מה אם אני אזרח שומר חוק?"‬

2010-03-08T19:11:27+00:00

אני מתנצל על הפוסט מוקדם יותר היום, ערן ורד עשה עבודה משובחת, אבל פרסמתי את הסרט לפני ששמתי לב שהוא עדיין פרטי. עם הצופים הסליחה, והנה הגרסא הסופית לגמרי של הסרט.

ולענייננו.

אני שומע שוב ושוב את הטיעון הזה בעד המאגר. "אני אזרח שומר חוק אז אין לי ממה לפחד". אזרחים תמימים יקרים, אתם שכחתם פשוט שאתם כבר עכשיו בחברת מעקב. מפרסמים בארה"ב אוספים תיק עובדות התנהגויות על אנשים ואני מניח שבארץ נתחיל לראות דברים דומים. אם אתם קצת פעילים ברשת, כותבים בתפוז, מגיבים בYנט וכולי, איפשהוא כל המידע הזה נאסף ויום אחד אולי גם מוצלב (אם זה לא קורה כבר היום). היום כדי לפרסם לכם דברים יותר ממוקדים, מחר אולי כדי לחפש דפוסי התנהגות "מעניינים" למשטרה או כל גורם שיתחיל ללטוש עיניים לכל המידע הטעים הזה. הוספת עוד מאגרים ועוד מידע מצליב לא ישפר את המצב, זה רק יחזק את יכולת העוקבים לעקוב אחריכם, בתחילה כל מי שיש לו גישה חוקית למאגר ויום אחד אולי גם אנשים שלא היו אמורים להיות ברשימה.

"אבל כאן יש לנו דמוקרטיה", "אנחנו סומכים על המדינה" – אומרים לי מכרים. מאשימים אותי בפחדנות או בהפצת קנוניות. אבל ראו מה רומז אהרון ברק בכתבה משמאל. מדינה כמו ישראל עוברת בימינו התקפה מאסיבית של פרטיות נדיפה ויותר בולטת המלחמה בחופש הביטוי, ומי אנחנו, אזובי קיר, שנסמוך על הדמוקרטיה כאשר ארה"ב עושה שטויות דומות לאזרחיה השכם והערב (במיוחד בעשור האחרון), בניגוד לחוקה הקדושה שלהם? לנו אין חוקה, אין גם חוק הגנה על חופש הביטוי, אנחנו מרבים לעבור על סעיפי אמנת זכויות האדם הבינלאומית שאנחנו חתומים עליה ולאחרונה גם קיבלנו הוכחה בולטת שישראל חושבת שביטחון המדינה מצדדיק פגיעה שרירותית בבטחון אישי של אזרחים. בארה"ב דנים עכשיו לאט לאט בשאלות של טביעות אצבע במקומות תעסוקה, דבר מאוד נפוץ בארץ, וכמובן הסיפור האחרון של ביה"ס המרגל בבתים. אני עדיין מחכה שהם יתעוררו למה שה-EFF מנסה להתריע כבר שנים, אולי זה יאיץ את המודעות בארץ. עד אז אזרחי ישראל ימשיכו להיות מסנוורים ממילים כמו "מדיניות בטחונית" ו"מלחמת אין-ברירה" ויסכימו לכל דרישה מגוחכת של השלטון.

"למה שירצו לחפש אותי?" – כי יש בזה כוח וכסף. חברות ביטוח רוצות לדעת מה קנית בסופר כדי להרים לך את הפרמייה אם אתה מעשן או אכל שמן מדי. בקליפורניה סופרים לך כמה שקי זבל זרקת וקונסים אותך אם זרקת יותר מהרגיל. באירלנד כבר הגיע דור של פחי זבל עם צ'יפ שמרגל אחריך וסופר כמה זבל זרקת. האם זה הפתרון לבעיות הסביבה? ברור שלא. לגלגל את הבעיות הסביבות על רגשות האשם של האזרחים במקום להקים רגולציה נגד אריזה בעייתית של מוצרים, זה בדיוק אותו המצב שבו מגלגלים את מכבש המאגר הביומטרי על גב האזרחים במקום שהמשטרה ובתי המשפט יפעלו כראוי.

"שטרית אמר שהמאגר יהיה מאובטח ברמה 11", אבל מתעלמים מהנזקים שחוללה כבר דליפת ה"אגרון" ושהמדינה עושה ניסויים ומשחקים במאגרים של עובדים זרים ופלסטינים, ולא ממש תחלוק איתנו את המסקנות, אבל אפשר לדמיין מה תהיה היכולת העתידית של הטכנולוגיות האלו.

אז מה מרגיע אותי?

כרגע עוד לא חובה להכנס למאגר, מלבד זה של משרד התחבורה (אני אתעלם כרגע מהמאגר הביומטרי בבקו"ם).
כרגע הטכנולוגיה לא מספיק נפוצה וחזקה או אפילו זולה לזיהוי אקראי ברחוב (אז יש לנו כמה שנים עד אז).
הרבה יותר קל לאמת מי הוא אדם מול המצלמה מול כרטיס זהות, הרבה יותר קשה (בינתיים) לזהות אנשים ברחוב, זו אמת מתמטית פשוטה שלא קשורה לכמה תוזל הטכנולוגיה.
יש סיכוי שהמאגר יפרץ, ינוצל לרעה, ידלוף, או שמשהו דומה יקרה במדינה זרה וישראל אולי תשכיל להשמיד אותו לפני שהאסון יהיה ממש גדול.

נמשיך לקוות.

תגים: Crictor, EFF, אנשים, בטחון, דעות, חברים, חופש, חוק, טכנולוגיה, ישראל, מידע, מלחמה, מעקב, משטרה, עתיד, פרטיות, שטרית, תחבורה

‫סליחה, טעות‬

2010-03-08T16:57:24+00:00

בניגוד למה שאולי סיפרתי לחלק מחברי על מאמר שקראתי שקראתי, מחקרים חדשים הראו שויטמין C אולי כן מוצלח כטיפול נגד סרטן. ביחד עם תמצית קנאביס, אולי מתחיל להסתמן עידן תחליפי כימותראפיה בלתי מזיקים!

בלי קשר, אני מתנצל על הסרט הפרטי שהוטמע בפוסט מוקדם יותר, הוא עובר מקצה שיפורים ויפורסם מחדש.

תגים: אופס! רבי אלעזר שכח לתת בו סימנים.

‫הדג מסריח מהראש‬

2010-03-08T12:50:04+00:00

למי שתהה איך יכול אתר כל כך נחמד כמו פייסבוק לזלזל בפרטיותו, מתפרסם השבוע תחקיר שבו מסתבר שמארק צוקרברג לא רק גנב את הרעיון של פייסבוק, הוא גם פרץ לא פעם לחשבונות הדואל של מתנגדיו, תובעיו ומבקריו, בין השאר בעזרת סיסמאות הפייסבוק שלהם.

אתם עדיין בפייסבוק? ודאו שהסיסמא שלכם לא זהה לזו של הדואל או כל שירות אחר. שוב אני מוצא את עצמי שמח שאני ממשיך לסרב בתוקף להכנס למדמנה הזו.

תגים: Crictor, facebook, אינטרנט, דואל, חדשות, מה הדפק?, ספק אינטרנט, פרטיות

‫פוסט פמיניזם‬

2010-03-08T11:56:24+00:00

לכבוד יום האשה הבינלאומי, גיא שלח לי עכשיו לינק לפרשה האחרונה שלא ידעתי עליה כלום, חבורת נערים ב"ליידי דייויס" אנסו והרביצו לנערה לאורך שלושת שנות חטיבת הביניים. מה לא היה שם? כל הקלישאות… "בני טובים", "חלקם מתגוררים באחת השכונות היוקרתיות בארץ", "הנערה פרובוקטיבית", "ממשפחה במצוקה", "דיברה עם העובדת הסוציאלית אבל לא סיפרה על המקרה", "ההתעללות כללה כיבוי סיגריות", "במשטרה אף חושדים כי חלק מסרטי הווידאו שבהם נראית הנערה מקיימת עמם יחסי מין הועלו על ידי החשודים לאינטרנט", "המשטרה אספה ראיות", "האזינו להתארגנויות בטלפונים הסלולאריים", "החשודים נשברו", "ההורים החזיקו בגרסה כי "הכל היה בהסכמה"", "החשוד המרכזי טוען שכל יחסי מין היו בהסכמתה המליאה", "לאבי החשוד המרכזי יש תיק, אחר שוטר", "ביה"ס סירב לסדנאות נגד תקיפה".

וכמובן תגובות הקהל ב"טוקבקים": "ממש אופק חדש", "גם אצלי מתחת לבית זה קורה", " מישהו ידע ושטק!!!!!", " הם ס"ה עשו מה שחינכו אותם לעשות", "הכל סגור,יש עסקת טיעון,כי מדובר באשכנזים,הכל מכור", "לא מוכנה שבית הספר יחנך לי את הילדים", "זאת רק הוכחה שהמטפלות הסוצאליות הן סתם עול על צווארו של האזרח", ואתם יכולים לדמיין איך זה ממשיך.

להגיד שהפתיע אותי? לא יכול.

גם לא הפתיע אותי שבאינטרנט התחילו להסתובב תמונותיהם של החשודים, למרות שהם קטינים ועוד לא הוגשו כתבי אישום.

מטריד אותי שאנשים עדיין חושבים שזה אחריות של בית הספר. שזה לא אמור לקרות בשכונות כאלו אלא רק מהסוג ההוא וההוא. שזה לא קורה בכל בית ספר. ששירותי הרווחה יכולים להגיע אל כולם גם בלי תקציב, ושיש כאלה שחושבים שיש להם יותר מדי תקציב כבר עכשיו.

יום אישה עצוב לכולם בארצנו האוכלת יושביה. לפני כמה חודשים שאלתי איך נגיע לפיקוח על גידול האוכלוסיה, חשבתי על כל האופציות והגעתי למסקנה העצובה שכנראה אלימות ומחלות ידאגות לויסות הילודה. לפחות בתרבות הישראלית זה נראה לי כתחזית ריאליסטית מאוד לצערי :-(

תגים: ynet, אינטרנט, אלימות, אנשים, בית ספר, וידאו, חברה, ילד, ישראל, מפחיד, משטרה, סלולארי, עתונות, פמיניזם, תמונות, תרבות

‫אורקל מחסלת את שרת היישומים של sun.‬

2010-03-08T07:29:46+00:00

רבים מהשירותים המקוונים מבוססים על שרתים יעודים. application servers. חלק מהשירותים הללו מפותחים תחת גישה הנקראת soa. פיתוח מוטה עסקים – Service oriented architecture.

מבחינה טכנית, מדובר על אפליקציות הבנויות משירותים שירותים שכל אחד מהם עובד באופן עצמאי, ושהפיתוח שלהם נעשה בהתאם לתהליכים עיסקיים. נניח שאנחנו מעוניניים למחשב תהליך ביצוע הזמנת רכש. באמצעות כלי ה- soa, המתכנת ישרטט את התהליך האירגוני, כאשר כל אחד מתתי התהליך מתפקד באופן עצמאי. אם אנו כותבים שירות שמוודא שחשבון הבנק של הלקוח לא מוגבל, נוכל לעשות שימוש בשירות הזה גם בתהליכים אחרים הנזקקים לאימות הזה.

השרתים המריצים את הסיפור הזה הם מפלצות זוללות משאבים, בעלות יכולות מתקדמות להתקשר לשאר מערכות האירגון ואחת לשני (clusters). מתוך שרת שכזה, ניתן בקלות להתחבר למגוון בסיסי נתונים (db2, mysql, mssql וכו' וכו').

המוצר שאני עוזר בתחזקותו נקרא jcaps מבית sun, הוא מבוסס java וקיימת לו נגזרת חופשית בשם glass fish (שהוא חופשי בסגנון של sun, שזה אומר שאין כמעט קהילה ורוב הפיתוח נעשה על ידי התאגיד).. קיימים מוצרים דומים לרוב תאגידי התוכנה הגדולים, לאורקל יש את ה-fusion, ל- ibm את ה- process server ויש גם משהו למיקרסופט.(ויש כאלו הנשבעים שהוא הבשל ביותר).

חוץ מה- glass fish קיים גם שרת חופשי בשם "jboss" שהוא אומנם אמין מאוד בהפעלתו, אך הרבה פחות מתקדם באפשרויות הניהול לעומת האחרים.

לאורקל אין יותר מדי סיבות להמשיך לפתח את ה- jcaps. המוצר הוא די נחות ויש להם מוצר משלהם. אז הם החליטו לחסל אותו אט אט. הם ימשיכו לספק תמיכה למוצר בשלוש השנים הקרובות וזהו. ומוצר שכזה בלי תמיכה הוא מוצר מת.

בהקשר הזה, אחד הדברים המעניניים הוא גורלו של mysql. מצד אחד יש מקום לדאגה: הנה אורקל מחסלים מוצר של sun, ומאידך – להיות רגועים – אם הם כבר הודיעו על החיסול של ההוא, ולא הודיעו על חיסולו של mysql אז אולי ל-mysql יש עתיד גם תחת הפטרון החדש. בסיס הנתונים של אורקל לא חופף מבחינת שווקי היעד והגישה שלו ל-mysql.נראה שהם יותר מוצרים משלימים מאשר מתחרים.

אני משער שאורקל גם לוקחים בחשבון שבשוק היעד העיקרי של mysql – בסיסי נתונים קטנים ל-web המשולבים עם אפליקציות הכתובות ב- php, הרי מיקרוסופט התקדמה בהתממשקות בין ה- mssql ל-php. חיסולו של mysql עלול לשחק לידיה של מיקרסופט, תהליך שאורקל וודאי שלא תרצה לעודד.

Unique visitors to post: 53

‫הידד, אובנטו חדשה ומופלאה, יחי 2.6.32!‬

2010-03-07T20:16:57+00:00

בפוסט הקודם כתבתי שאני מתכוון לשדרג. מתוך יצר התאבדות מודע וסקרנות לבחון את מנהל החבילות, התחלתי לרוץ מבלי לחשוב על מה שאני עושה. מלא בטחון עצמי החלפתי את שם ההפצה הקודמת בחדשה, ושידרגתי.

אחרי שכל החבילות ירדו, והמערכת נסעה לה בכיוון הרצוי זמן מה, היא התרסקה לה ללא הכרה. החבילות של הגירסא הניסיונית של kde 4.4 מורידה את מנהלי החבילות על הברכיים עד שהוא גוועים בקול צווחה ענוגה . זה קרה לי בעבר אבל הפעם המצב נראה נואש יותר. כל הטריקים הרגילים של שימוש ב- aptitude dist-upgrade, apt-get install -f ודומיהם לא עבדו. לבסוף, התמודדתי עם הסרת חבילות תוך נזיפה חד משמעית מצד המערכת כאילו אני דורש ממנה לבצע פקודה בלתי חוקית בעליל:

You are about to do something potentially harmful.
To continue type in the phrase 'Yes, do as I say!

אך גם זה לא קידם אותי. לבסוף, נתקעתי במצב של מערכת שבורה.אבל וחפוי ראש, שקלתי להתייאש ולהתקין, התקנה נקיה. מעשה חלונאי להפחיד או אולי, להציץ שוב בהודעת השגיאה.

עיון בגוגל על ההודעה, הביאה אותי לשימוש ב-:apt-get dist-upgrade -f -o APT::Immediate-Configure=0 שאומר באופן כללי שהמערכת מתעלמת מהודעת שגיאה של תסריטי התקנה שבורים, ובתיעוד של מנהל החבילות מצויין שזה בטוח כמו טיול רגלי בבגדד.

לבסוף, הכונן החל לגרגר ועם כמה דחיפות נוספות בדרך, הכל שודרג למופת. החלפתי ל- vesa את מנהל ההתקן של כרטיס המסך והתקנתי באמצעות אשף החומרה של אובנטו את מנהל ההתקן הקניניי של nvidia.

kde עדיין לא רצה כראוי. אין מסגרות לחלונות. חזרתי לי ל-gnome רק כדי לגלות מערכת יפה העובדת חלק יותר מאשר אי פעם. לפני חצי שנה, התלהבתי מהביצועים מקרנל 2.6.30 בעקבות האופטימזיה של עבודת ה- X, אך גם הביצועים הכללים של מערכת ההפעלה הולכים ומשתפרים. זה קצת מזכיר את האופן שבו המוקו השתפר להפליא עם הזמן. פתאום מגיעה הפצה והכל עובד חלק. באובנטו, זה עבד חלק גם קודם. עכשיו זה עובד חלק יותר.

על מנת לאשש את התזה לגבי שיפור ביצועים, הפעלתי את flightgear, למרבה האכזבה, הגירסא שהגיעה עם ההפצה היא לא 2, אלא 1.99משהו. מה שאומר שיש עננים תלת ממדיים, אבל הם לא נראים סבבה. (הם די מצחיקים, הם רוקדים תוך כדי טיסה בתיאום ביניהם). ניסיתי להריץ את הגירסא שקימפלתי. לעליצות החתולים סביבי, היא רצה פשוט נפלא. לפחות ברמה שזה רץ בחלונות. ניסיתי את הססנה, את ה- 747, ואת חללית החייזרים, והם היו מלאי הפתעות נעימות. למשל, מצב שבו תא הטייס מגיב לכוחות ה- g. בפועל, זה גורם לכך שהמסך מטה את עצמו לכיוון שאתה נע אליו. כך שהתחושה היא הפניית המבט אל תוך הפניה.

לא קלטתי עד כמה עננים תלת ממדיים חסרים עד שלא טסתי ביניהם. הם נותנים תחושה של מרחב, עם תחושת גובה משכרת. המערכת סירבה להציג את נתוני התמונה לשניה, אבל לעין בלתי מזויינת זה היה קרוב ל-100 פריימים בשניה. התחושה של התנועה היא חלקה ללא הגימגומים המטרידים מהגירסא הקודמת.

עיינתי בשיפורים של הקרנל, ודי נדהמתי מכמותם. החל מתמיכה במערכת קבצים חדשנית בעלת העברת מידע מרשימים, מנגנון ניהול זכרון שיעזור למערכות וירטואליות וישפר את צריכת הזכרון (קטעים זהים בזכרון משותפים). וכך גם תמיכה מתקדמת בשבבי התצוגה של ati מהשנים האחרונות.

מעניין איך תהיה אובנטו של אפריל 2011.

Unique visitors to post: 55

‫יום ח(ו)דש‬

2010-03-07T12:56:25+00:00

‫פעם העולם היה פשוט: היה "יום האם". פעם בשנה מביאים מתנה לאמא. מאז הוא עבר הרבה תהפוכות. העולם נהיה מסובך. אחרי "יום האם" זה נהיה "יום המשפחה", ואז הפמיניסטיות שוב רקדו על השולחנות כדי לקבל בחזרה יום נשי… אפילו, כמו האבולוציה המיוחדת של התאריכים המיוחדים שלנו, דובר על "חודש האֵם". כי כל אירוע מיוחד רוצה חודש משלו, גם [...]‬

aharoni

2010-03-07T07:32:17+00:00

הרשומה הזאת קצת קשה באמצע, אבל משעשעת בסוף.

בראשית שנות התשעים שידרו בתכניות הילדים והנוער בערוץ הראשון הצגה חינוכית על סכנת ההתמכרות לסמים. מישהו זוכר איך קוראים לה? היו שם שלושה תלמידי תיכון, שני נערים ונערה, שגילו שקנביס עוזר להם להתרכז בהכנה לבגרויות. שניים מהם קלטו בזמן שזה מזיק ונגמלו והשלישי הידרדר לסמים קשים. אחר־כך הראו לנו את ההצגו הזאת גם בבית־ספר.

בקטע שבו אחד הנערים מתחיל לקלוט שקנביס זה לא דבר תמים כמו שהוא חשב הוא אומר משהו כזה: "קראתי שמישהו שעישן מריחואנה איבד את כוח הגברא! וגם נשים יכולות לאבד מזה את כוח הַנָּשָׁא!"

הצירוף "כוח הַנָּשָׁא" הוא דוגמה חמודה ל"ניגוד מזדמן" (occasional antonym). על כך שיש לתופעה הזאת שם למדתי ממאמר של הבלשנית הרוסייה לודמילה וֶדֶנְסְקָיָה, שעסקה רבות בניגודים בין מילים (אנטונימיה).

"ניגוד מזדמן" הוא מילה או צירוף מילים שאינו קיים במילון של השפה התקנית ושדובר של שפה יוצר באופן ספונטני על־ידי שינוי של מילה קיימת. לשונאי פוסקני יתייחס לזה כאל שגיאה וחריגה, ואילו בלשן מתאר יחשוב שזה דבר מגניב שאפשר לכתוב עליו מאמר.

ברוסית די קל למצוא לה דוגמאות, מכיוון שיש בה מבחר גדול של תחיליות שמביעות ניגוד. למשל, המילה התקנית выпуклый (בולט, קמור), לעומת המילה הלא־תקנית впуклый (קעור), שהיא ניגוד מזדמן; קיימת גם המילה התקנית вогнутый, אבל יוצא לי לשמוע את המילה הלא־תקנית בדיבור.

אבל בעברית קצת קשה להדגים את התופעה הזאת. "כוח הנשא" הוא דוגמה חמודה במיוחד, כי מי שטבע אותה התחשב במספר גורמים חשובים: ההטעמה במלעיל; הסיום באל״ף (זה נאמר ולא נכתב, אבל השומע מדמיין שזה אל״ף, כמו ב"גברא"); הווידוא שמדובר בנקבה – נש־ בעברית מתייחס רק לנשין ולא לגברים.

חוץ מ"כוח הנשא" מצאתי ב"נימוקים" – אוספי העברית המדוברת שלי – מעט מאוד דברים:

חייל אמר על חיילת: "יש בה משהו… אבל אין בה משהו" – "יש בה משהו" הוא ביטוי נפוץ לכך שיש באישה משהו יפה או מעניין; "אין בה משהו" היה יצירה ספונטנית שהייתה ברורה באותו רגע. הדובר רצה להגיד דבר הפוך, שיהיה כמה שיותר דומה מבחינה צורנית למשפט הקודם.
"השרת לא עובד… מְעַבְדִים אותו" (ב׳ רפה) – כתבתי על זה בהשגות שושן. שוב, הדובר רצה לומר דבר כמה שיותר דומה למשפט הקודם, אז הוא שמר על רפיון הבי״ת וגם נמנע מדמיון למילה מְעַבְּדִים, שיש לה פירוש אחר בהקשר של מחשבים ובכלל.
נגד אומר לחייל: "אתה בחור טוב, עושה את עבודתו על הצד הלא טוב ביותר".

מישהו מצליח לחשוב על עוד דוגמאות? אבל לא מומצאות במיוחד, כאלה שבאמת נאמרו או כתבו במקום כלשהו. בתודה מראש.

‫בִרכותָי‬

2010-03-06T20:56:43+00:00

‫לךָ, אני זוכר שנולדת, עשית את כולנו מאושרים. פתאום הפכת ילדים להורים, הפכת הורים לסבים וסבתות, הפכת את קרוביך לדודים. שינית את עולמינו, הובלת דור חדש במשפחה, גאה להיות בכורו. יחיד ומיוחד, גדלת והכית את כולנו בחוכמתך. בגיל שנה התחלת לדבר, בגיל 3 כבר למדת לקרוא, אבל הכי צעיר – הספקת להיקשר למחשב. מאז שנולדת נדמה היה שהגעת לעולם הזה [...]‬

‫הרקע החדש של אובונטו‬

2010-03-06T18:42:18+00:00

שלום לכולם,

בעקבות כל שינויי העיצוב של אובונטו, בטח יכולתם לראות מכל מה שפרסמתי אתמול שיש רקע חדש לאובונטו, שייושם בגרסה הקרבה ובאה.
למשקימי הקום שרוצים להשתמש ברקע החדש כבר עכשיו – הוא זמין להורדה!

לכל החוששים: הרזולוציה היא מטורפת, אין סיכוי (כמעט) שזה לא מתאים לרזולוציה שלכם.

בנוסף, אם אתם מעוניינים להוריד את כל הרקעים החדשים, ניתן להוריד את חבילת הרקעים של אובונטו מלאנצ'פד.

דור

‫אובונטו – שינויים מקצה לקצה.‬

2010-03-05T20:43:04+00:00

שלום לכולם,

לפני כשבוע פורסמה הצהרה באתר של אובונטו כי תהיה הודעה חשובה ביום חמישי (שעבר). בעקות הבאזז שנוצר סביב הנושא באופן די מפתיע, הודיעו קנוניקל כי הם דוחים את ההודעה בשבוע. לפני מספר ימים מרק שטלוורת' הצהיר בבלוגו על שינויים רבים בעיצוב של אובונטו, שישפיעו על החיבור בין קנוניקל לאובונטו, על ההבדלה בין הדברים, על שילוב הקהילה ועל כמה שהמוצר מוכר.

הנושא העיקרי שעלה, הוא יצירת סכמת צבעים עם משמעות בנושאים כמו האם הפריט קשור בקהילה או במסחר בין אם זה קשור בצרכן או בפרוייקט ובין אם זה למשתמשי קצה או למפתחים – בצורה הבאה:

כל הוחלט שכתום ייצג קהילה, ולעמותו צבע סגול-חציל ייצג את Canonical. בהתאם לזאת הפורומים והוויקי יקבלו עיצוב חדש בגוון כתום ולעמותם האתר של קנוניקל יקבל צבע סגול.

אם הדבר יתקשר לפרוייקט הפריט יכיל טקסטורה מנוקדת ומרווחת ברקע, ואם יתקשר לצרכן לא יכיל את טקסטורה זו כלל או יכיל אותה בצורה פחותה באופן דרסטי, בצורה זו ככל שיש יותר ניקוד מרווח ברקע, כך הפריט מתקשר יותר לפרוייקט ופחות לצרכן.

במידה והפריט יהיה בעיקר עבור משתמשי קצה הוא יכיל הרבה תמונות וטקסטורת ניקוד צפופה יותר, ולעמות זאת פריטים למפתחים יהיו יותר עניניים ויכילו פחות תמונות וכמובן ללא הטקסטורה.

כמה תמונות להמחשה:

שימו לב שיש שימוש בטקסטורת ניקוד צפופה, ושימוש בשני הצבעים – כתום וסגול.

שוב שימו לב לטקסטורת הניקוד שהפעם היא מרווחת, שוב שימוש בשני הצבעים: כתום וסגול.

גם כאן אפשר לראות כל דברים על פי החוקיות שאמרנו. הטקסטורה והצבעים.

נושא נוסף שעלה הוא הגופן של אובונטו. מרק כתב כי הם יוצרים גופן ייחודי לאובונטו שישמש ללוגו של אובונטו, ללוגו של קנוניקל וכמו־כן לסביבת העבודה של אובונטו. הגופן ייקרא "Ubuntu", ישוחרר תחת רשיון פתוח ויכיל את כל סוגי הכתב המוכרים ע"י אובונטו, בינהם גם עברית.

כמובן שכל השינויים הללו ישפיעו גם על המערכת עצמה. אובונטו 10.04 (שונר צלול) תקבל שני עיצובים חדשים, אחד בהיר ואחד כהה, ותאבד לגמרי את החום האובונטואי המוכר, יש שיאמרו שהגיע הזמן.

העיצוב הבהיר מזכיר מעט את העיצוב המוכר של Mac OS X, מה שאומר פאנלים לבנים עם טקסט ואייקונים שחורים. הרקע סגול ומסמל את החברה – קנוניקל.

ולעומתו ניתן לפגוש בעיצוב ההפוך – פאנלים שחורים וטקסט לבן, שיש לציין שנראה לא פחות טוב.

כמו־כן גם ה־Boot Splash עבר מהפך, וקיבל בברכה את הלוגו החדש של אובונטו.

לסיכום: בגרסה הבאה של אובונטו נוכל לצפות למהפך מבחינה עיצובית מקצה לקצה, החל מהאתר, הוויקי, הפורומים, אתרי הלוקו השונים וכמובן מערכת ההפעלה. אני מצפה לרק טוב

כמו־כן, אתם מוזמנים לקרוא מידע נוסף ולצפות בעוד דוגמאות באתרים הבאים:

https://wiki.ubuntu.com/Brand
https://wiki.ubuntu.com/Brand2
http://www.markshuttleworth.com/archives/308
http://ubuntu-il.com/forums/viewtopic.php?f=2&t=5496

דור

Stay sharp, get offline

2010-03-05T16:27:20+00:00

Often I find myself being too lazy when trying to solve an issue, so I copy-paste the error message or type the error description into Google, and press "Search". For over 90% of the problems, that's enough.

Sometimes I think that in order to improve my skills, I'm better off taking the old-school way, and dig for the solution all by myself. This means finding the source of the problem and the solution without any Internet access. This would usually require a bigger understanding of the system and problem in question.

After doing so, there's a great feeling of accomplishment, and it's fun to publish the solution on the blog, StackOverflow or other sites.

The always-on Internet has changed our lives, as it made us both smarter and dumber at the same time. What do you say? Would you try and get back, even only once in a while, to solve problems without the Internet?

‫הצצתי בתאריך, ונחרדתי. איך זה יכול להיות?‬

2010-03-05T09:40:39+00:00

עוד פחות מחודשיים יוצאת אובנטו חדשה ואני עדיין לא שידרגתי? איך אוכל עכשיו לחיות בלי חבילות שבורות ומסכים שלא עולים? כיצד אוכל להמשיך לתפקד בלי אותן אלף בעיות קטנות שיפלו עלי בשלושת החודשים הבאים? כיצד אוכל להמשיך לעבוד בלי מחשב שלא מתפקד כראוי?

אז ברגעים אלו, הביטים זורמים והפאקטים נערמים, לקראת ההכחדה העצמית של מערכת ההפעלה.

הבעיה היחידה היא שכאשר תצא הגירסא הקרובה, אדע, שאני לצערי את השידרוג כבר ביצעתי, ואת הסיפוק שלי כבר קיבלתי, וצריך לחכות עוד חצי שנה עד למחול השברים של הגירסא הבאה.

Unique visitors to post: 11

‫flightgear בקרוב?‬

2010-03-05T08:26:26+00:00

הבשורה הטובה היא ש- flightgear הוא אחלה משחק שבעולם. שהמשחקיות שלו גבוהה והגרפיקה שלו מרשימה. הבשורה הקצת פחות טובה (מה פחות טובה? זוועה!) שאפשר להנות ממנו כרגע בעיקר בחלונות.

מהמפרוסמות שהגירסא הקודמת התקשתה לעבוד עם כרטיסי מסך של ati אבל עם nvidia היא הייתה סבבה לגמרי. אחרי חיפושים קצת ארוכים מדי, מצאתי תסריטון חמוד המהדר את המשחק למהדרין מהמהדרין.

הורדתי וקימפלתי, ולצערי הוא עבד זוועה על nvidia וכמעט לא עבד ב-ati.

לפי השירשור של התסריט, בקרוב יהיו לנו debs גלאט כושר.

Unique visitors to post: 34

aharoni

2010-03-04T16:31:16+00:00

תהיתם פעם מה ההבדל בין "כיצד" לבין "איך"?

המילה "איך" נפוצה יותר, ו"כיצד" נדירה וספרותית יותר. זאת התחושה, והיא כנראה נכונה, אבל איך מוודאים את זה?

אורי, בעל הבלוג בפאתי מערב חזר על הניסוי שלי מאתמול, אבל בעברית: במקום לחפש בגוגל how הוא חיפש "איך" ו"כיצד".

זה לא ניסוי מדויק ומקיף, אבל הוא הרבה יותר מסתם משעשע. הבנים מחפשים "איך להתחיל עם בחורה", והבנות מחפשות "כיצד להיכנס עם בחורה". לא להחמיץ.

חוץ מזה, שאלו אותי לפני כמה ימים האם נכון לכתוב "כצד" או "כיצד". נכון, כמובן, "כיצד". ההסבר מופיע באבן־שושן: זה צירוף של כְּ + אֵי + צַד. "אֵי" מסמן תהייה, שאלה, כמו במילים איזה, איפה, אי־שם. כלומר, זה משהו כמו "כמו איזה צד". כך שיש סיבה טובה לכתוב במילה הזאת יו״ד. בהזדמנות אכתוב על מקרים שבהם יש סיבה פחות טובה לכתוב יו״ד.

חיפוש בגוגל how to stop playing with my wedding ring

2010-03-03T19:29:02+00:00

מה אנשים הכי רוצים לדעת לעשות?

חיפוש בגוגל how to

לנשק. חוץ מזה – להוריד סרטים מיוטיוב, להיכנס להיריון, לקשור עניבה, להכין בלינצ׳ס ואורז, במיוחד לסושי ולכתוב קורות חיים.

מה אנשים הכי רוצים להפסיק?

חיפוש בגוגל how to stop

לעשן, לשהק, לאכול יותר מדי, לשלשל, לשתות, לנחור, לחשוב. וגם את אנטיווירוס NOD32. וגם לעצור את הזמן.

מה אנשים הכי רוצים להפסיק לשחק?

חיפוש בגוגל how to stop playing

משחקי מחשב, במיוחד וורקרפט. אני כנראה יכול להיות שמח בקשר לכך שלקח לי כמה דקות טובות להבין מה זה wow. וגם פוקר. המון אנשים גם רוצים להפסיק לשחק את הקרבן – ואני עוד מתלונן על כל מיני דברים. הם גם מאוד רוצים להפסיק לשחק בשֵׂעָר שלהם, ובמשחקי פייסבוק: פארמוויל ומלחמות מאפיה. אבל זה פשוט: חוסמים את היישום וזהו. עשיתי את זה עוד לפני שהתחלתי. אבל זה לא מה שאני מחפש.

חיפוש בגוגל how to stop playing with

אנשים גם רוצים להפסיק לשחק עם ריסים. לא ניסיתי, אבל זה צריך להיות מגניב. והם גם רוצים להפסיק לשחק עם עצמם. את אלה מהם שיודעים עברית, אני מפנה לספר הנהדר "דרכי רפואה לחטא הידוע" (תודה לאביעד).

חיפוש בגוגל how to stop playing with my wedding ring

אבל אף אחד לא רוצה לדעת איך להפסיק לשחק עם טבעת הנישואים.

התחתנתי לפני יותר משלוש שנים ומאז אני לא מפסיק לשחק עם הטבעת. בפעם המי־יודע־כמה שהעפתי אותה באוויר והיא התגלגלה מתחת לארון, שאלתי את הדר:

– "תגידי, מתי אני כבר אפסיק לעשות את זה?"

– "כשתאבד אותה."

וזה נכון, ואפילו הייתי קרוב לזה כמה פעמים, אבל אני לא רוצה שזה יקרה.

יש למישהו עצות איך להפסיק לעשות את זה? התשובה "להפסיק ללכת אתה, כי זה ממילא יצא מהאפנה" לא תתקבל. בתודה מראש.

aharoni

2010-03-02T22:07:58+00:00

I just watched a WikiMovie. (Read on, this post doesn’t have significant spoilers.)

I watched Cashback once when it came out and enjoyed it immensely.

There was one thing that bugged me though. In a climactic scene towards the end “Power of Love” plays in the background. It is a good song and it is more or less fitting, but there’s one song that would fit much better.

The movie is British. It deals with the subjects of love and reality. Most of the it takes place in a supermarket. A climactic scene.

All this can only mean one thing: “Fake Plastic Trees“, 2:30.

So today i watched it, and at that scene i muted the movie and played it instead. It was perfect.

Seriously, the wiki idea should be enhanced to all things in life.

Filed under: movies, music, Wikipedia Tagged: Cashback, Radiohead

פָּעָמַיִם כִּי טוֹב

2010-03-02T19:37:17+00:00

יום שלישי, פעמיים כי טוב! היום אנחנו מחפשים שגיאות, לאו דווקא של עיתונאי, בכתבה "אושר בכנסת: רופאים יחויבו להפגין ידע בשפה העברית כתנאי לקבלת רישיון" באתר הארץ:

בהסתדרות הרפואית הביעו לאחרונה תמיכה בחוק. יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן אומר כי "על אף המחסור ברופאים והשאיפה לקלוט עולים מארצות שונות בעולם, לא ניתן להעניק רישיון קבוע לעסוק ברפואה למי שאין לו ידיעה בסיסית בעברית. היעדר שליטה בסיסית בשפה העברית עלולה לבוא על חשבונם של המטופלים ואף לסכן את חייהם".

בשנים האחרונות הועלו במערכת הבריאות הצעות נוספות לשיפור התקשורת הלקויה בין רופאים למטופלים בגלל מחסום השפה. מחקר שבוצע בבית החולים "בני ציון" ב-2006 בחן קשרים בין רופאים ומטופלים ממוצאים שונים הדוברים שפות אם שונות, ומצא כי הקשר הבעייתי ביותר במערכת הבריאות הישראלית הוא בין רופאים ערביים למטופלים עולים מרוסיה, שם הרגישו שני הצדדים כי יש צורך להסתייע בשירותי תרגום כדי להטיב את המפגש הרפואי.

יש פה לפחות שני דברים שמפריעים לי.

‫שאלות פתוחות, תשובה פתוחה‬

2010-03-02T00:22:58+00:00

מחלקת חופש המידע חזרה אלי באיחור ורק עם תשובה אחת (מתוך ה-14 ששלחתי), וזאת למרות שהסברתי למה זה דחוף ולמרות ששילמתי את מחיר השאילתא המלא, שלהבנתי אינני אמור לשלם כאשר השאילתא מתייחסת לפרטיותי ולניהול פרטי האישיים. מאז בקשת המידע חלף למעלה מחודש וחצי, שזה יותר ממה שמצוין בחוק.

נשלח: 18 לפברואר (למעלה מהחודש הנדרש בחוק – ע.א.)

הנדון: פנייתך לקבלת מידע בנושא: מאגר התמונות של רשיונות הנהיגה

במענה לפנייתך בנושא שבנידון, הרייני להשיבך:

1. מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו מאגר ביומטרי, לפיכך, החוק המוזכר בפנייתך אינו נוגע למאגר זה.

2. המשרד יוזם צילומי נהגים מכוח תקנה 174א לתקנות התעבורה, בה מצויה גם ההוראה לגבי צילום מחדש לכל מחדש החל מ-1.1.2006.

3. לענין הסרת תמונתך מהמאגר, רשיון הנהיגה הישראלי הרשמי הינו רשיון עם תמונה לכן לא ניתן להסיר את התמונה ולהפיק רשיון מחודש ללא תמונה.

בברכה,
אפרת קילשטוק
מנהלת תחום מידע ומחקר תחבורתי
ממונה על יישום חוק חופש המידע

העתקים:
צ'ארלס סולומון – סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי
עו"ד חוה ראובני – ס. ליועמ"ש
חסידה קופרברג – מנהלת אמ"מ
מינה קליין – אגף אמ"מ

מתבקש אם כך שתשובתי תהיה דומה למדי לתשובתי למחלקת תלונות הציבור, אבל ראשית, הנה מה שאומרת תקנה 147:

רשיון נהיגה ממוחשב
תק' (מס' 4)
תשנ"ד-1994
174א. (א) רשיון נהיגה כאמור בתקנה 173 יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו, על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.
תק' (מס' 2)
תשנ"ט-1998
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות תקנה 174ב, לפי הענין.
(ג) מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.

מישהוא ראה ביומטריה פה? איכות מגהפיקסלים גבוהה?

אז הנה התגובה שאשלח לגב' קילשטוק:

לאפרת קילשטוק וצוות משרדה שלום רב,

הנדון: הבהרות בנוגע לשאילתות בנוגע למאגר התמונות הממוחשב בשרד התחבורה

1. במכתבך האחרון מיום 18/2/2010 ציינת שהמאגר אינו ביומטרי, אך העובדות מצביעות לכיוון ההיפך הגמור. למעשה מנוהל פה מאגר ביומטרי ללא גיבוי בחוק או בתקנות. מבדיקותי עולה כי המאגר התמונות המשופרות קיים בערך 3-4 שנים, ואכן בדו"ח חופש המידע השנתי את מציינת כי הוא מהווה את אחד ממאגרי המידע הכפופים לחוק הגנת הפרטיות. אבל באתרי משרד התחבורה ומשרד המשפטים לא הצלחתי למצוא כל תזכיר חוק, תקנה או אסמכתא אחרת שמתירה למשרד הרישוי לאגור מאגר של תמונות הנהגים, לא כל שכן באיכות ביומטרית.

אף על פי כן ברור לי כי המאגר הינו באיכות ביומטרית ויכול לשמש לזיהוי ביומטרי כל גוף ואדם שיש לו גישה אליו, וזאת מהטעמים הבאים:

א. באתר ראש הממשלה, בידיעון "ביומטריה בתנופה" מחודש אוגוסט 2007, מציין בבירור עוזי ברלינסקי:
רישיונות נהיגה ביומטריים

"משרד התחבורה החל במבצע להחלפת רישיונות הנהיגה בישראל לרישיונות חדשים, המותאמים לתקינה האירופית. צילום הנהגים מתבצע בשיטה ביומטרית חדשנית, על פי תקני הצוות הביומטרי הבינמשרדי, המאפשרת זיהוי מוחלט של האדם המופיע בצילום, גם לאחר שנים רבות. "

ב. מידע זה מופיע במפורש גם באתר משרד בטחון הפנים.

ג. והנה גם באתרכם מצוין באופן מפורש: "מדובר בצילום של יותר מ- 3.3 מליון נהגים הרשומים כיום במחשבי משרד התחבורה. צילום הנהגים מתבצע בשיטה חדשנית המאפשרת זיהוי מוחלט של האדם המופיע בצילום, גם לאחר שנים רבות ולאחר שמראה פניו השתנה בשל שינויים פיזיולוגיים או חיצוניים שחלו במראה הנהג."

ד. מספר עדויות שקראתי באינטרנט בחודשים האחרונים מספרות כי הניגשים להבחן למבחני התיאוריה ולקורסים לנהיגה מונעת מתבקשים להבדק ע"י עמדה עם מצלמה של חברת טלדור כדי לוודא את זהותם מול המאגר.

ה. לאחרונה חש משרד התחבורה להציג הצעת חוק המסדירה את המאגר, הצעה שנפלה במליאה. אם המאגר חוקי, הרי שלא היה צריך להציע חוק. אם הוצע חוק ונפל, הרי חזקה שהמאגר אינו חוקי בעליל כעת!

ו. המאגר הנ"ל נחלק עם גורמים אחרים, לפחות משרד הפנים ובוודאי גופים נוספים, והדבר מטריד מאוד.

ז. בתשובה ממחלקת תלונות הציבור במשרדך נמסר לי כי "אם תאושר השיטה הביומטרית, קיימת התשתית להתאמת הצילומים לשיטה זו". יש לציין שאין שום תשתית הדרושה כדי להפוך צילומים באיכות ביומטרית למשהו חדש כדי להשתמש בהם לזיהוי. ישנן תוכנות חינם באינטרנט המאפשרות לעשות שימוש ביומטרי בתמונות שיש לכם היום, ואף בכאלו שבאיכות הרבה יותר ירודה.

אם המידע מהמאגר ידלוף לידי גופים פרטיים, במיוחד גופי פשע או טרור, מדובר באסון שלא ניתן להשיבו, ולכן פירטתי את שאלותי.

מכל האמור לעיל ומראיות נוספות שאספתי במחקר אינטרנטי פשוט, ברור לי שיש במשרד התחבורה נסיון ברור להתחמק מהאחריות לבעיה. לאחר התייעצות עם מומחים וקריאת תזכירים של המועצה לפרטיות ומשרד המשפטים, אני סבור שהמאגר הזה מסכן את בטחוני האישי ואת בטחונם של שאר מחזיקי הרשיונות בצורה שבה הוא מוגן. שלחתי לכן שאילתא מפורטת; לצערי כל שאלותי בנידון זכו להתעלמות בוטה.

3. לשאלת הצילום, לא שאלתי לגבי קבלת רשיון ללא צילום, ביקשתי לקבל רשיון עם התמונה הישנה, שתוחלף תמונתי בתמונה בעלת רזולוציה נמוכה יותר, ולחילופין אם אין אפשרויות כאלו, האם תוסר תמונתי מהמאגר אם אוותר לחלוטין על רשיוני, ועל זכויותי לנהוג כאזרח חופשי אך החרד לפרטיותו?

4. לאור האמור לעיל אבקש שתאותו לתת לבעיה המוצגת כאן מעט יותר משקל ובדיקה קצת יותר מעמיקה. הצגתי 14 שאלות, שילמתי את אגרת חופש המידע, אך לא קיבלתי התייחסות אפילו לאחת מכולן.

בברכה,
עירא אברמוב.

העתקים:
חסידה קופרברג, משרד התחבורה
אורית קרופ, לשכת מבקר משרד התחבורה
התנועה לזכויות דיגיטליות
האגודה לזכויות האזרח
המועצה לפרטיות
האינטרנט

תגים: Crictor, אינטרנט, בטחון, ביומטרי, ביומטריה, חופש, חופש המידע, חוק, טרוניות, ישראל, מידע, ממשלה, עצות, פרטיות, צילום, תחבורה, תמונות

‫עוד הדלפה שמנמנה מ-ACTA‬

2010-03-01T22:42:39+00:00

לפני שני פוסטים התייחסתי לאותה אמנה המסריחה מראש הדג, דרך ממלכת דנמרק (וקוריאה וסינגפור) ועד עדר הלוביסטים של גבעת הקפיטול, והיום מייקל גייסט שופך על החדשות האחרונות שדולפות משם: האמנה לא רק דורשת מהמדינות החותמות (שאף אחת מהן לא מציגה בשקיפות את תנאי האמנה) לנתק "פיראטים" מהרשת ולשלול מהם זכויות בסיסיות של פרנסה, חינוך, תקשורת ומידע, היא נכנסת ב-44 עמודים מפורטים לגבי אחריות ספקי האינטרנט, חוקי אי-עקיפה ועוד הרבה.

הגיע דרך בוינגבוינג. בי וורי אפרייד.

עדכונצ'יק בנושא קרוב – אובמה רוצה להחזיק כפתור חירום בהישג יד, אם צריך להשליט משטר חירום באינטרנטים…

תגים: Crictor, אינטרנט, ארהב, ארצות הברית, חדשות, חוק, כנסת, מידע, מפחיד, משטרה, ספק אינטרנט, שקיפות

‫ישנות משרד התחבורה‬

2010-03-01T21:48:01+00:00

ישנות יען כי אינן חדשות. נציב תלונות הציבור במשרד התחבורה סגר עלי את הקייס (קראו הלאה לראות איך אני דורש מהם לפתוח חזרה).

אבל ראשית הפסקת אנטי-פרסומות: אל תצטרפו לפייסבוק כי הם ישלחו הודעות אישיות שלכם לאנשים הלא נכונים. בראד טמפלטון מה-EFF הסביר לתלמידי SU לפני כמה שעות למה מחשוב ענן זה דבר שראוי להזהר ממנו – לידיעת החוואים בנגב!

שנית, בשיחה עם בחור הונג-קונגי שפגשתי אתמול, גיליתי להפתעתי שיש להם תעודות זהות ביומטריות עם קוראי אצבע מפוזרים בכל העיר/מדינה בבנקים וכל מני מקומות, וגם המשטרה משתמשת במסד הנתונים לצרכי מז"פ. צריך לחפור יותר בחדשות מ-HK ולראות אם הדבר בינתיים הועיל או הזיק לתושבים שם, ואם יש להם בעית גניבת זהויות.

אבל לנוכח כל הבעיות והסכנות, בשירותתי ממשלה ובשוק הפרטי, הגורמים האחראיים תמיד אוהבים לנופף במטפחת מושכת תשומת לב או לצעוק "תראו ציפור!", והאנשים מאמינים, ולצערנו גם הכתבים מאמינים, ואז אין יותר כלבים שישמרו על הדמוקרטיה ועל הפרטיות, דבר מעיק מאוד כשאנשים מתחילים לתהות מתי לגוגל יהיה את הכוח להרוג אותם.

תגובות ראשוניות מהמשק הישראלי: הפרות שלנו מפליצות פחות! ואני שואל, מה זה קשור?

אה, כן. נזכרתי. פורים. צריכים להשתכר עד דלא ידע, ואחרי זה להגיד "לא ידענו". אתם יודעים, פעם גם קוקאין נחשבה לתרופה מצוינת…

פורים שמח. במיוחד אחרי שגיליתי שלמשפחה הצ'יליאנית שלי שלום. הם לא היו בסנטיאגו בזמן הרעש (שמסיים עכשיו לחצות את האוקיאנוס השקט!), וכנראה הם אפילו יצאו בזול מנזק לרכוש.

וחזרה לנושא המרכזי להיום, המכתב שקיבלתי ממשרד התחבורה:

נשלח 15 לפברואר

הנדון: תלונתך בגין חובה להצטלם למאגר הביומטרי לצורך חידוש רשיון הנהיגה

1. במכתבך מיום 19/1/2010 הלנת על החובה להצטלם למאגר הביומטרי לצורך חידוש רשיון הנהיגה.

2. נבקש להביא לידיעתך, כי היות שטרם אושרו החוק והתקנות בנושא, הצילום לרשיונות הנהיגה הנו צילום סטנדארטי. בשלב זה אין מדובר בצילום ביומטרי, והמאגר עצמו אינו משמש לצורך זיהוי ביומטרי.
נציין, כי אם תאושר השיטה הביומטרית, קיימת במשרד התחבורה התשתית להתאמת הצילומים לשיטה זו.

3. מבדיקתינו עולה, כי בתאריך 20/1/2010 הצטלמת וכי בתאריך 28/1/2010 הופק לך רשיון זמני עד לתאריך 28/7/2010.

4. לנוכח האמור לעיל, אנו מסיימים את הטיפול בתלונתך.

בכבוד רב,
אורית קרופ, מנהלת המחלקה.

ותשובתי להלן:

הנדון: הבהרות בנוגע לתלונה 42007

לאורית קרופ וצוות משרדה שבוע טוב,

1. התאכזבתי לקרוא כי אתם מושכים את ידיכם מטיפול בבעיה המטרידה אותי ועוד רבים בישראל, ומסכנת את בטחונם האישי של כלל מחזיקי רשיון הנהיגה בארץ.

2. במכתבכם האחרון מיום 15/2/2010 ציינתם שטרם אושרו חוקים ותקנות בנושא המאגר הביומטרי שאתם מנהלים, והרי זו תלונתי בדיוק, על כך שמנוהל פה מאגר ביומטרי ללא גיבוי בחוק או בתקנות. מבדיקותי עולה כי המאגר קיים בערך 3-4 שנים, אבל באתרי משרד התחבורה ומשרד המשפטים לא הצלחתי למצוא כל תזכיר חוק, תקנה או אסמכתא אחרת שמתירה למשרד הרישוי לאגור מאגר של תמונות הנהגים, לא כל שכן באיכות ביומטרית. אף על פי כן ברור לי כי אכן כך הדבר וזאת מהטעמים הבאים:

א. באתר ראש הממשלה, בידיעון "ביומטריה בתנופה" מחודש אוגוסט 2007, מציין בבירור עוזי ברלינסקי:
רישיונות נהיגה ביומטריים

"משרד התחבורה החל במבצע להחלפת רישיונות הנהיגה בישראל לרישיונות חדשים, המותאמים לתקינה האירופית. צילום הנהגים מתבצע בשיטה ביומטרית חדשנית, על פי תקני הצוות הביומטרי הבינמשרדי, המאפשרת זיהוי מוחלט של האדם המופיע בצילום, גם לאחר שנים רבות. "

ב. מידע זה מופיע במפורש גם באתר משרד בטחון הפנים.

ג. והנה גם באתרכם מצוין באופן מפורש: "מדובר בצילום של יותר מ- 3.3 מליון נהגים הרשומים כיום במחשבי משרד התחבורה. צילום הנהגים מתבצע בשיטה חדשנית המאפשרת זיהוי מוחלט של האדם המופיע בצילום, גם לאחר שנים רבות ולאחר שמראה פניו השתנה בשל שינויים פיזיולוגיים או חיצוניים שחלו במראה הנהג."

ד. מספר עדויות שקראתי באינטרנט בחודשים האחרונים מספרות כי הניגשים להבחן למבחני התיאוריה ולקורסים לנהיגה מונעת מתבקשים להבדק ע"י עמדה עם מצלמה של חברת טלדור כדי לוודא את זהותם מול המאגר.

ה. לאחרונה חש משרד התחבורה להציג הצעת חוק המסדירה את המאגר, הצעה שנפלה במליאה. אם המאגר חוקי, הרי שלא היה צריך להציע חוק. אם הוצע חוק ונפל, הרי חזקב שהמאגר אינו חוקי בעליל כעת!

ו. המאגר הנ"ל נחלק עם גורמים אחרים, לפחות משרד הפנים ובוודאי גופים נוספים, והדבר מטריד מאוד.

מכל האמור לעיל ומראיות נוספות שאספתי במחקר אינטרנטי פשוט, ברור לי שיש במשרד התחבורה נסיון ברור להתחמק מהאחריות לבעיה. לאחר התייעצות עם מומחים וקריאת תזכירים של המועצה לפרטיות ומשרד המשפטים, אני סבור שהמאגר הזה מסכן את בטחוני האישי ואת בטחונם של שאר מחזיקי הרשיונות בצורה שבה הוא מוגן. שלחתי שאילתא מפורטת בנידון לגב' קילשטוק ולצערי כל שאלותי בנידון, במסגרת חוק חופש המידע, זכו להתעלמות בוטה במכתב תשובה שהגיע אלי באיחור (כחודש וחצי לאחר בקשתי) ולא הכיל שום פרט מידע חדש.

3. לשאלת הצילום, אכן נאלצתי לבסוף להצטלם במורת רוח למאגר, שאם לא כן הייתי מאבד את יכולת הנהיגה וההשתכרות, שהיא זכות יסוד כמו זכותי לפרטיות, אבל מובן שפגיעתה יותר מיידית. הייתי רוצה שממשלתי תעשה מאמצים לשמור על כל זכויותי ולא לפגוע בהן, במיוחד כל עוד הן בספר החוקים.

4. לאור האמור לעיל אבקש שתאותו לתת לבעיה המוצגת כאן מעט יותר משקל ובדיקה קצת יותר מעמיקה.

בברכה,
עירא אברמוב.

העתקים:
התנועה לזכויות דיגיטליות
האגודה לזכויות האזרח
המועצה לפרטיות
האינטרנט

תגים: Crictor, EFF, אנשים, ביומטרי, בעיות, גוגל, דמוקרטיה, דעות, חדשות, חופש, חופש המידע, חוק, חשוב, ישראל, מחשוב ענן, ממשלה, משטרה, פרטיות, שירות, תחבורה

‫טקסטים פורימיים‬

2010-03-01T20:57:28+00:00

‫תפסתי שני טקסטים יפים בחג הגשום שהיה לנו כאן, טקסטים שמתאימים לחג. הראשון על בקבוק יין, השני על משלוח מנות. ציטטתי להנאתכם. — יין כמו אדם, מלידתו גדל בכרם, בנערותו תוסס ובהמשך מתייצב ועובר למסגרת החביות. בסיום השהות בחביות עובר לבקבוק פרטי ומשם – עם יין אחר או בלי – מגלה את אופיו האמיתי ועם הזמן משתבח, וכמו [...]‬

aharoni

2010-03-01T19:42:02+00:00

אני תוהה אם קיבלתי ציון טוב בעבודה סמינריוניות כי באמת כתבתי משהו חכם, או כי אני פשוט יחסית פחות טיפש מהסטודנט ששאל את המרצה אם פטריק הקדוש ניצר את האירים במאה החמישית לפני או אחרי הספירה. והמבין יבין.

‫גוזרים עברית‬

2010-03-01T19:06:51+00:00

שלום לכולם,

הרבה מים זרמו בירדן מאז שהזכרתי בפעם האחרונה את מיזם גזר, למי שלא זוכר – המיזם עוסק בתקני עברית ובנגישות התרגום בתחום התוכנה החופשית והקוד הפתוח. כלומר – נניח שזה עתה הגעתי לתחום התוכנה החופשית, ואני רוצה לעזור, מה הסיכוי שאני אלך על תרגום? כמה נגישה אפשרות התרגום? כמה אני אאלץ לחפור עד שאני אמצא איך מתרגמים? וכמה זמן ייקח לי עד שאני גם אתרגם ברמה איכותית?

בדיוק כדי לענות על השאלות האלה גֶּזֶר נוסד. המיזם משתדל להפוך את כל תחום התרגום לנגיש הרבה יותר, תוך כדי שמירה על תקנים גבוהים, וכמובן בגישת התוכנה החופשית.
כל מונח יוכל לעלות לדיון, וייבחר המונח הנכון ביותר ע"י הקהילה (כמובן תוך ניסיון להשאר צמוד לעברית) באמצעות סקרים, יהיה ניתן לחפש באופן מקוון אחר מונחים שכבר תורגמו במיזמים שתורגמו בערוגת הגזרים, ואפילו יהיה ניתן לתרגם באופן מקוון וקהילתי, כאשר המערכת באופן אוטומטי תמליץ על תרגומים מתוך המאגר. כמובן שבתור פיניש יעברו על המונחים גזרים ותיקים כדי לוודא שאין פיקשושים, רגע לפני שהתרגומים נוספים למאגר. בדרך זו יהיה ניתן לתרגם בקלות ובאיכות, ובעצם לשתף את התרגום עם אחרים תוך שמירה על אחידות

אז למה בכלל נזכרתי במיזם הזה פתאום?
לאחר שד' (למען האתיקה) כתב עליי נפלאות, והחליט למחוק את המיזם משרתיו, קיבלתי הצעה מפתה במיוחד מעמותת המקור. כמובן שיותר מהתלהבתי מהרעיון המיזם יאוכסן בחסות האמותה, וכפי שהובטח לי, לאחר חודש קיבלתי חלקת ירק למיזם ואני מודה לעמותה מקרב לב.

בקרוב נוכל להתחיל לראות את התוצאות, בינתיים אין עוד קישור ואין גם מה לראות, מבטיח להראות את המערכת כשתהיה מוכנה.

אגב, המערכת משתמשת בדרופל, וכולה בנויה בקוד פתוח וחופשי. כל המודולים ישוחררו ויהיו ניתנים להורדה.

דור

A Perl-based →with(...) method

2010-03-01T17:22:55+00:00

Lately, I've been writing some PDL (Perl Data Language) code and noticed that I've been doing the following:

my $temp_pdl = $pdl->…->final_expr();
my $result_pdl = $temp_pdl->where($temp_pdl < 0);

I've been thinking if I could somehow write it like that:

my $result_pdl = $pdl->…->final_expr()->with(sub { $_->where($_ > 0)});

Which seems cleaner and more elegant. I went on IRC asking about it and someone suggested rindolf: (sub { local $_ = shift; $_ * $_ * $_})-gt;( $obj->... ); (up to an episolon, but naturally this reverses the order and messes with the flow of the code). Eventually Matt S. Trout (mst) proposed the following solutions:

sub UNIVERSAL::with
{
    local $_ = shift;
    my $sub = shift;
    return $sub->($_,@_);
}

my $_with = sub {
    local $_ = shift;
    my $sub = shift;
    return $sub->($_,@_);
};

(I had figured something like that was possible previously, but I was beating around the bush.)

The $_with approach is covered in one of Matt's blog posts titled "Madness with Methods".

I wondered if it will work with autobox and mst said that I don't know and I hope not since the UNIVERSAL approach is evil.. But it does, out-of-the-box:

#!/usr/bin/perl

use strict;
use warnings;

use autobox;

sub UNIVERSAL::with
{
    local $_ = shift;
    my $sub = shift;
    return $sub->($_,@_);
}

my $_with = sub {
    local $_ = shift;
    my $sub = shift;
    return $sub->($_,@_);
};

print +(10+1)->with(sub { $_ * $_; }), "\n";
print +(10+1)->$_with(sub { $_ * $_; }), "\n";

This prints 121 twice.

I now wonder what to do with this knowledge. I have some aspirations of releasing it to the cpan as a mini-module. Still, it's really cool.

Finally, I should note that it seems like I'm going to lose my current Planet Perl Iron Man karma due to inadequate blogging. Oh well.

‫זרמים בראש‬

2010-03-01T16:25:51+00:00

אני מנסה בכל מאודי לארגן דברים לצורה של סדר יום והגעה למטרות אבל זה לא עובד. איש נחמד אחד משדר לי ממקום מושבו את אוניברסיטת הסינגולריטי בזמן אמת, מספר לי על מכונות להדפסת איברים חלופיים שמופיעות בשוק, ואני חייב לשאול – האם עוד 10-20 שנה ידפיסו אנשים? יצורים שלמים? חיות מחמד שמועתקות מהעולם האמיתי או אולי כאלו שיתוכננו במיוחד? ואם בכר תכנון תבוני, מה לגבי אברי חילוף טובים יותר מהמקור? עורקים שלא נסתמים בפלאק, פרוסטטה שלא מפסיקה לעבוד? מה לגבי סחוס שלא נשחק, עצמות שנשברות פחות, וכמובן איברים משופרים למיניהם שהטבע לא השכיל ליצור עדיין בצורה אופטימלית?

בינתיים קלינגר שולח בקשה להשתתפות בסקר מעניין על כיבוד זכויות קנין רוחני, כמה שעות אחרי שראיתי את קורי דוקטורוב נותן הרצאה מעודכנת ומוצלחת על DRM (אין חדשות למי שמבין את הנושא ובעיותיו אבל משום מה קורי עונד iPod לאורך כל ההרצאה כמעיין פרסומת סמויה לאחד מהמכשירים הכי מושמצים ע"י תעשיית ה-DRM, מה הדפק?!). בטוויטים אחרים הוא שולח אותנו לניתוח שלו לבעיות הגלומות ב-ACTA, ולשיחה איתו בנושא, שם גיליתי שבקשת חופש מידע בנושא הוגשה ונחסמה ע"י ממשל אובמה על בסיס "בטחון לאומי". אם תעשיית ההקלטות וההפקות הצליחה לחדור כ"כ עמוק למסדרונות השלטון זה מצב מדאיג…

ובלי קשר מחייב לפוליטיקה של חדרים חשוכים, אם מישהו תהה למה חושך מוציא רוע ופחדים ואור מפיג אותם קצת, הנה מחקר מענין שיצא בנושא.

אבל עשיתי טעותי ולא כיביתי את הטוויטי. בינתיים מיה שולחת אותי להרצאה המעניינת של טמפל גרנדין על הקשת האוטיסטית, ADD ובעלי חיים, שהתקשרה בצורה מעניינת להרצאה המרתקת של הנרי מרקהאם על "בלו-בריין" ונגעה בנושאים דומים, שראיתי סוף-סוף אתמול אחרי שחיכתה הרבה זמן בתור בסבלנות. אגב עוד קוריוז מוח, השבוע הודיעו שניסויים ראשונים בהשתלת מוח עוברים בהצלחה. אני מקווה שאפשר יהיה לעשות גיבוי בקרוב, כי אחרת יאכלו אותנו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

אח"כ הגעתי לאתר "מסבירים", תשובה מבריקה לעליבות קמפיין מסבירים של משרד האיומים של דני וליברמן שבילבלה אפילו את כתבי רויטרז. עדכון: האתר הביא ליולי אדלשטיין את הסעיף, ומתוקף סמכותו במדינה טוטאליטארית שלא מאפשרת ביטוי, ביקורת וסאטירה הוא מחפש להעיף את האתר מהרשת. ווינט ורוני סופר מסייעים לו כשהם מכנים את האתר השמאלני "אנטי ישראלי". אני את רוני סופר מחקתי. חורימבה חופר באתר של אדלשטיין וטוען (כנראה בצדק, לא טרחתי) שכולו גללי גמלים.

בין לבין כותבת רויטל על מחיקת לינקים ישנים בדלישס. אני שואל למה לעזאזל? אין יותר זנב ארוך של אנשים שיגלו תגליות? זה כמו לזרוק ספרים מהספריה כשאין לך בעיה של מקום על המדפים. זה גם לוותר על חלק הפרסונה המקוונת שלך! לפני 10 שנים טען דבורק בטור על ספרים אלקטרוניים, שאחת הסיבות לכך שספרים ישארו על המדפים היא שאנשים אוהבים שנכנסים אליהם הביתה ומסתכלים מה יש להם על המדף, זה מעין עקרון הכבדה כזה של לתת תאנשים למדוד אותך לפי מה שאתה יודע או מתיימר לדעת. אבל אנשים המירו את סמלי הסטאטוס האלו בסמלי סטאטוס מקוונים (הלינק הוא להרצאה מעניינת על זה נתנה לפני שנה ג'ודי דונאת' בכנס צ'ייס). רויטל, תחשבי איך משפיעה על תדמיתך העובדה שbash.org ימצא ע"י מבקרים אקראיים בענן סימניות הדלישס שלך. מה אולי תפסידי אם הם לא ימצאו אותו שם?

וכל זה בתוך זרם של הסחות מעניינות אחרות, הרצאות, חדשות על תערוכות שקורות עכשיו או בעתיד, וסרט אחד שבלי סיבה מוסברת גרם לי לצחוק עד חנק כמו שלא צחקתי שנים.

וכל זה ועוד מציף אותי מכיוון מיילים מהחברים ומהטוויטר הארור, אני כבר לא מדבר על זה שיותר מחודשיים כמעט ולא פתחתי את הגוגל רידר שלי. אני חושב שיש לי בעיה. יש מכון גמילה למכורי חשיבה ולמידה?

תגים: Crictor, DRM, TED, Video, אובמה, אנשים, בטחון, בעיות, גוגל, חדשות, חופש, חוק, יוטיוב, כנס, למידה, מה הדפק?, מוח, מחקר, מידע, מענין, עתיד, פוליטיקה, קורי דוקטורוב, קמפיין, קנין רוחני

‫אז מה המכונית שלך אומרת עליך?‬

2010-03-01T08:27:11+00:00

פעם מאוד אהבתי מכוניות. עבר לי. איכות סביבה, אתם יודעים. אבל הידע משנים של נבירה במגזינים נשאר. לא חושב שצריך הרבה ידע כדי לראות ג'יפ מודרני ולדעת שזו מפלצת. צריך רק לראות את הפנסים של המכונה במראה ולהרגיש כיצד הנהג מנצל את הכוח והמשקל של הבהמה שרכש כדי לפלס לו את דרכו באלימות על הכביש.

וכך, סיגלתי לי מנהגים של ריגרסיה מתקדמת כל פעם שאני פוגש מפלצת שכזו על הכביש, אני מדמיין שיש לי למד גדולה על הגג. ואני מתחיל לנהוג לאט לאט. וכשאני רואה אותם מנסים להשתחל לנתיב, אני אעשה הכל כדי שהם לא יצליחו. הם ומכוניות היוקרה.

כי מכוניות יוקרה בכלל וג'יפים גועליים בפרט (אני לא מדבר על אלו שעושים שימוש מעשי בג'יפ, אלא על הג'יפים של ראו בוץ) מעוררים בי את התחושה שהנהג שלהם:

מזהם את הסביבה.
מנותק מהחברה בה הוא חיי. (אחרת לא היה מזהם את הסביבה).
מתפאר בנכסיו.
נהנתן.
מסכן את הציבור (מכוניות כבדות יותר מסוכנות יותר להולכי רגל)

ובגדול: משתין על כולם בקשת ומהמקפצה.

לכן, כאשר ראיתי ששרפו את המרצדס של השופט המחוזי משה גלעד חשבתי לעצמי, וואלה, טוב לראות מרצדס שרוף. זכותו של כל אדם לרכוש איזו מכונית שהוא רק רוצה, אבל משופט ציפיתי ליותר. אני יודע שהוא וודאי הרוויח את הכסף מפעילותו הפרטית ביושר, יכול להיות שהוא שופט מעולה ובקי ופסקי הדין שלו מהווים מגדלור של תבונה.אבל כאשר אדם נוסע במרצדס הוא מצהיר על עצמו הצהרה של מעמד חברתי. ומעמדות חברתיים נוהגים להקל על בני אותו המעמד ולהקשות על בני מעמדות אחרים. אז אולי השופט הזה (שממש איני מכיר את פסיקתו) היה הישר באדם, אבל כנראה שהוא לא שמע שהצדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות.וכשהצדק נוסע במכונית יוקרה, בזבזנית בדלק, כבדה ומבודדת – אני אישית מאוד מתקשה לראות אותו.

חשבתי לתומי שהשופט הזה הוא מקרה חריג, ושאר השופטים מודעים לדימוי שהם משדרים במכונית שהם בוחרים לנסוע בה. ושאולי האחרים מסתפקים בדגמי מנהלים עממים יותר, אך השחתת המכונית של השופטת שניידר נתנה הזדמנות לבחון באיזו מכונית השופטת המכובדת נוסעת. והנה, לא הפתעה והיא גם לא נעימה, לקסוס יוקרתית. עוד חצי מליון ש"ח, משכנתא קטנה, יוקרה פלצנית וריקנית הושחתה. כמה עצוב. לא רק על ההשחתה, על הבחירה לנסוע במכונית יוקרה.

Unique visitors to post: 10

Help me please ..

2010-03-01T04:28:19+00:00

People I need help,
Perhaps its to a long shut but still...

My car is busted and while I was a mechanic half a decade ago,
my current skill in this area how should I say poor ..
While I was driving the timing belt jumped and a day after some idiot tried to still the car.
So I have a busted switch and perhaps a busted valuves.

I will trade it for a good mobile phone (Freerunners , N95+ etc..). but not for an IPhone (even I have some standards).

I even opened a facebook group for this.So If you have a spare freerunner (A6 , A7 etc..) and You wish to get a not so working car .. I will be more then happy to trade it.

At first I thouth to play a bit more with my bumbleB with this car (and I had some good start).
But I figured out that playing with the brakes it isn't the best idea.

I tried to advertise it on yad2 but no one came , also adverting on winwin (no luck ether).
So it is time run some BFS based algorithm - If you read it forward this post to some of your friends it might help.

P.s

The licensing Test ended this week (no "test" now). And it can't be started.
For good phone I will add a cabels to start.

I just wonder if this become a meme.

Btw -
If you join the group some one that is looking for parts for a buggy or something might find it

aharoni

2010-02-28T19:02:24+00:00

לכבוד פורים בסימן "ונהפוך הוא" ולכבוד זה שקיבלתי 98 בעבודה הסמינריונית האחרונה של התואר הראשון, אני מגיש לכם טיוטה של תרגום פרי עטי לשיר של גיליים התשיעי.

גיליים השתיעי, המכונה בשפות אחרות גם גִיּוֹם, וילהלם, ויליאם, וכו׳, חי בשנים 1071 – 1126. הוא היה רוזן בעיר פואטייה ושלט על חלק גדול ממה ששייך היום לצרפת. בנוסף לזה הוא היה גם טרובדור – משורר וזמר. מעטים יודעים את זה, אבל הוא אחד הראשונים שכתבו באירופה שירה חילונית בשפה שאינה לטינית ושזכתה להכרה כספרות יפה ובעלת ערך. לי רוב השירים שלו מזכירים מאוד את שירי בוב דילן, אם כי השיר הזה מזכיר לי גם את שירי האיגיון של ליואיס קרול מ"אליסה בארץ הפלאות".

השיר נכתב במקור בשפה האוקסיטנית, שעדיין מדברים בה די הרבה אנשים בדרום צרפת ובצפון ספרד. התרגום מדויק מילה במילה, אבל לא מי יודע מה אמנותי. מי שרוצה לשפר אותו – מוזמן! שלחו לי חרוזים משופרים, גרסאות מולחנות, גרסאות מותאמות לתרבות הישראלית וכל מה שבא לכם.

"ונהפוך הוא" ממש מתאים לשיר הזה, מכיוון שהמחבר מונה כל מיני הפכים וניגודים מוזרים ומפתיעים. מי שחושב שהוא לא ברור, צודק – כל מיני חוקרים חכמים ממני ניסו לפרש אותו ולא הצליחו. יש דברים מסוימים שאני יכול לנסות להסביר לפי ספרי הפרשנות שקראתי כדי לכתוב את העבודה הסמינריונית, אבל יש דברים שנשארים בגדר חידה. לדעתי הכי טוב ליהנות ממנו כמו מ"ג׳ברווקי".

אֶעֱשֶׂה שִׁיר מַמָּשׁ עַל כּלוּם;
הוּא לֹא יִהְיֶה עָלַי וְלֹא עַל אֲנָשִׁים אַחֵרִים;
לֹא יִהְיֶה עַל אַהֲבָה וְלֹא עַל נְעוּרִים
   וְלֹא עַל שׁוּם דָּבָר אַחֵר,
כִּי הוּא חֻבַּר קֹדֶם בִּשְׁנָתִי
   עַל סוּס.

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָתַי נוֹלַדְתִּי;
אֵינֶנִּי שָׂמֵחַ וְאֵינֶנִּי עָצוּב;
אֵינֶנִּי זָר וְאֵינֶנִּי קָרוֹב,
   וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִם זֶה שׁוּם דָּבָר אַחֵר;
כִּי כָּךְ כֻּשַּׁפְתִּי בַלַּיְלָה,
   עַל גִּבְעָה גְּבוֹהָה.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָתַי נִרְדַּמְתִּי
וְלֹא מָתַי אֲנִי מִתְעוֹרֵר, אִם מִישֶׁהוּ לֹא אוֹמֵר לִי אֶת זֶה.
לִבִּי כִּמְעַט שָׁבוּר
   מִכְּאֵב הַלֵּב;
וְזֶה חָשׁוּב לִי כְּמוֹ עַכְבָּר,
   נִשְׁבָּע בְּמַרְטִיאָלִיס הַקָּדוֹשׁ.

אֲנִי חוֹלֶה וּפוֹחֵד לָמוּת,
וְלֹא יוֹדֵעַ שׁוּם דָּבָר יוֹתֵר מִכַּמָּה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁנֶּאֱמָר עַל זֶה.
אֲבַקֵּשׁ רוֹפֵא לְטַעֲמִי,
   וַאֲנִי לֹא מַכִּיר כָּזֶה,
הוּא יִהְיֶה רוֹפֵא טוֹב אִם הוּא יָכוֹל לְרַפֵּא אוֹתִי,
   אֲבָל לֹא אִם אֲנִי נִהְיָה חוֹלֶה יוֹתֵר

יֵשׁ לִי יְדִידָה, לֹא יוֹדֵעַ מִי הִיא
כִּי מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ, אִם תַּעֲזֹר לִי אֱמוּנָה,
הִיא לֹא עָשְׂתָה דָּבָר שִׁיִּגְרֹם לִי הֲנָאָה וְלֹא שֶׁיַּכְבִּיד עָלַי,
   וְלֹא אִכְפַּת לִי,
כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה שׁוּם נוֹרְמָנִי אוֹ צָרְפָתִי
   בְּתוֹךְ בֵּיתִי.

מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאוֹד;
מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי זְכוּת לְזֶה וְהִיא לֹא גָּרְמָה לִי סֵבֶל;
כְּשֶׁאֲנִי לֹא רוֹאֶה אוֹתָהּ, זֶה מְשַׂמֵּחַ אוֹתִי הֵיטֵב,
   בִּשְׁבִילִי זֶה חָשׁוּב כּמוֹ תַּרְנְגוֹל.
כִּי אֲנִי מַכִּיר מִישֶׁהִי אֲצִילָה יוֹתֵר וְיָפָה יוֹתֵר,
   שֶׁשָּׁוָה יוֹתֵר.

אֲניִ לֹא מַכִּיר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִיא נִמְצֵאת,
אִם הִיא בַּגִּבְעָה אוֹ בַּמִּישׁוֹר;
אֲנִי לֹא מֵעֵז לְדַבֵּר עַל הַסֵּבֶל שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִי
   אֲנִי קֹדֶם שׁוֹתֵק.
קָשֶׁה לִי מְאוֹד שֶׁהִיא נִשְׁאֶרֶת כָּאן,
   לָכֵן אֲנִי הוֹלֵךְ.

עָשִׂיתִי אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה, לֹא יוֹדֵע עַל מִי;
וְאֶשְׁלַח אוֹתוֹ לְזֶה
שֶׁאוֹתוֹ בִּשְׁבִילִי יִשְׁלַח דֶּרֶךְ מִישֶׁהוּ אַחֵר
   לְפֵּיטָאוּ,
כְּדֵי שֶׁתִּשְׁלַח לִי אֶת הַמַּפְתֵחַ
   לְתֵבָתָהּ.

כמה הערות ממש קטנות:

"אהבה ונעורים" – נושאים נפוצים בשירי הטרובדורים.
"חשוב כמו עכבר", "חשוב כמו תרנגול" – כלומר, לא חשוב.
"פיטאו" – השם האוקסיטני של העיר שנקראת היום בצרפתית פואטייה.
"מרטיאליס הקדוש" – הקדוש של העיר פואטייה.
"יש לי ידידה, לא יודע מי היא" – אהבה ל"ידידה" נסתרת או סודית היא אחד הנושאים הנפוצים ביותר בשירת הטרובדורים, אבל מחבר השיר הזה מקצין את העניין עוד יותר.
"נורמני או צרפתי" – צרפת של אז כללה רק את אזור פריז. הנורמנים בצפון מערב צרפת ואזורים בדרום צרפת היו מדינות נפרדות. לכן פירוש השורה הזאת הוא כנראה "לא היו אנשים זרים בתוך ביתי", אם כי יש לה גם פירושים אחרים לגמרי.

קישור ל Qt

2010-02-28T12:22:14+00:00

לרגל שיחרור גרסת הקישוריות 2.1 לספריית Qt עבור FPC החלטתי לכתוב הסבר קצר על הקישוריות הזו וכיצד היא עובדת. בשביל הסבר זה, אתן קצת חומר רקע על כמה נושאים.

מה זה תכנות מונחה עצמים ?

למי שאינו יודע, תכנות מונחה עצמים הינו עניין של גישה וחשיבה ולא עניין של תחביר. מי שמתכנת בפרל מבין את זה מצויין, אבל הרבה מתכנתים המגיעים מעולם הג'אווה ו/או ה.NET לא מבינים את המשמעות ובד"כ אני מוצא את עצמי מנסה להסביר להם ללא הצלחה את הנושא.

2 דוגמאות ממש מעניינות של תכנות מונחה עצמים לא מבוסס תחביר הקיימות בעולם הקוד הפתוח הם xlib/xcb ו GTK. הגישות מאפשרות להעביר מידע בניהם על ידי רשומה כלשהי שמכילה התייחסות למידע שרוצים וכך אפשר באמצעות תכנות פרוצדורלי רגיל (כתיבת פונקציות שלא מחוברת לכלום) ליצור "אובייקטים".

איך אפשר לדבר עם ספריות הכתובות בשפה אחרת ?

יש לנו בעיקרון בעולם התכנות בעיה. כל שפה ולפעמים אפילו כל מהדר יוצר לנו ABI היחודי לשפה וכאמור לפעמים גם להמדר עצמו. מה זה ABI ? ובכן ממש בגדול זה אומר מה הצורה הבינארית לגשת פונקציות ומה המידע (פרמטרים) שהפונקציות צריכות, ומה הסדר שלהם, סדר חזרה ועוד. בנוסף יש גם החלה של עוד התמודדויות של זיכרון stuck ו heap שהשפה מתייחסת אליהם, איך מתמודדים עם תחביר מסויים (נגיד של תכנות מונחה עצמים) וכו'. המידע הזה מגיע למערכת הפעלה ולא לתוכנה אחרת. כלומר שמערכת ההפעלה תבין למה אני מתכוון בכל שלב של ריצה כאשר אני צריך לבצע פעולה מסויימת. כאמור זה ממש בגדול בלי באמת לרדת לפרטים הקטנים והחשובים באמת. המשמעות של ABI בסופו של דבר זה Application Binay Interface.

הבעיה היא שכאשר אני כותב נגיד בשפה שהיא לא C ואני מעוניין לדבר עם פונקציות שנכתבות ב C, היא איך אני מדבר בעצם בשפה הזו ?

ובכן, היות ו C הפך לצערי לסטנדרט עבודה, הרבה שפות יודעות לדבר ב ABI של C ובכך בעצם אפשר לקשר אותם (פעולה הנקראת binding) עם פונקציות הכתובות בשפה. הסיבה ש C הפך לסטנדרט בנושא, היא הפשטות של השפה אשר לא מחביאה התנהלות של דברים מפני המתכנת ובכך יוצרת Low Level שהוא הבסיס להכל.

כך שבפסקל למשל (ה"רגיל" ולא מונחה העצמים כרגע), אם אני רוצה לכתוב משהו שיעבוד עם ספריות C או הפוך, אני רוצה שתוכנות הכתובות ב C ידברו עם הספרייה הכתובה בפסקל, אני צריך לכתוב קוד המתורגם ל ABI הזהה לC. היתרון הוא כמובן הנגישות של הדברים, החיסרון הוא ירידה לרמות נמוכות מאוד בתכנות.

כאשר אני רוצה לקשר קוד פסקל (למשל) אל ++C הבעיה חמורה שבעתיים. דבר ראשון ה ABI של ++C תלוי בהרבה גורמים כמו גרסת תקן השפה, גרסת המהדר וסוג המהדר, וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על התמיכה ה"רגילה" בטכנולוגיות שונות שהשפה מספקת.

אבל ב ++C למזלנו יש מצב שאפשר להגיד לו להתנהג כמו שפת C וכך אפשר להתמודד בשפות אחרות עם קוד ++C אשר לא תומכות ב ABI של השפה. שימו לב ש ++C אינו מסוגל להתמודד עם ABI של פסקל באותה מידה (אלא אם הוא יממש את ה ABI של פסקל).

מה זה Qt ?

Qt זה בעצם אוסף של ספריות (toolkit) המספקות לשפת ++C שלוש יכולות עיקריות:

ספרייה לעבודה עם רכיבים גרפיים ברמה גבוהה יותר מ xlib ו Xt או Windows API מהצד השני
התקשרות עם ספריות מערכת ב API אחיד
מספקת ל ++C כלים המאפשרים לתכנת בשפה בצורה הגיונית בלי להסתבך עם עודף היכולות של השפה שמאד לא פשוט לשלוט בכולם

הספרייה החלה את דרכה בחברה בשם TrollTech בשנת 1991 ונרכשה על ידי חברת Nokia ב2008.

הספרייה מספקת בעצם קוד שאמור להיות חוצה פלטפורמות, אך השימוש העיקרי שלו הוא בלינוקס ויוניקס, וקצת בתחום ה embedded.

מנהל החלונות המפורסם ביותר אשר משתמש בספרייה הוא KDE, אך יש עוד מנהלי חלונות שונים כדוגמת BlackBox ואחרים המשתמשים בספרייה.

התקשרות עם Qt ופסקל

בפסקל הנושא של התכנות הגרפי וההתקשרות עם מערכות שונות עם Qt מאוד מעניין אותנו, בעוד שהחלק השלישי (של כלים לתכנות ב ++C בצורה סבירה) ממש לא חשוב בעיננו ואין לנו צורך בו.

ההתקשרות של Qt עם פסקל מספקת שיכבה מאוד מעניינת אשר מאפשרת לכל מי שכותב גם בשפת C לדבר עם Qt באותה מידה כמו בפסקל. קוד C יוצר ספרייה משותפת אשר מורידה את יכולות התחביר של ++C אל רמה נמוכה יותר שכל מתודה עוברת להיות פונקציה המעבירה גם התייחסות לאובייקט (מי שמתכנת בפרל, או הבין את ההסבר שלי למעלה מתחיל להבין את התמונה) וכך יש לנו קוד C המסוגל להריץ קוד ++C בצורה "טבעית" המהודר לספרייה משותפת.

לאחר מכן, כל מה שנשאר לעשות זה לקחת את הספרייה המשותפת שכתובה ב C ולתקשר איתה בפסקל ומשם אפשר לעלות חזרה לרמה גבוהה של תכנות מונחה עצמים התואם את פסקל.

אם אתם מתכנתים בפסקל "נקי", אז ההתקשרות הזו עם Qt יכולה להישאר בתכנות פרוצדורלי (מצב ברירת המחדל של פעולת הקישור), בעוד שבמידה והחלטתם לעבוד בקישוריות מונחת עצמים, אז אפשר להתשמש בקישור ב Lazarus , אשר שם הצוות העלה את הרמה לתכנות מונחה עצמים -> דורש עבודה עבור כל גרסה חדשה של קישוריות להוסיף תמיכה לעוד דברים.

לאלו הרגילים לעולם Borland ו/או לזרוס בכלל, תגלו כי ה API הטבעי של Qt דומה מאוד עד זהה כמעט לגמרי לAPI שבורלנד סיפקה עבורינו בשביל פיתוח סביבות גרפיות. דבר שהופך את Qt למערכת לפיתוח גרפי ממש מעניינת וכמעט לגמרי טבעית עבור מפתחי פסקל המקצועיים. הדמיון כל כך רב עד שלפעמים השם של המתודה או רק סדר הפרמטרים הוא מה שמשנה בין תוכנה המשתמש ב LCL/VCL לבין המחלקה הספציפית ב Qt. עצם הצורה שמחלקות מפורקות ומתעסקות ב Qt גם זהה כמעט לגמרי לגישה שיש לנו בדלפי ולזרוס.

קוד שכתוב בLCL נראה כך:

...
begin
  Application.Initialize;
  Apllication.CreateForm(...
 ...
  Application.run;
end.

קוד ב Qt (עדיין בפסקל) יראה כך:

...
begin
  QApp := QApplication_create(@argc,argv, QApplicationGuiClient);
  ...
  QObject_connect(...
  QApplication_exec;
  QApplication_destroy(QApp);
end.

מה חדש ב FPC Qt4 גרסה 2.1 ?

ובכן אם שמתם לב לא היתה גרסה 2.0 לשיחרור אלא מגרסה 1.72 היתה קפיצה ל 2.1. הקפיצה הזו הביאה איתה כמה שינויים, כאשר 2 החשובים בהם הם:

התקשרות עם Qt 4.6
שינוי שם הספרייה מ libqt4intf.so אל libQt4Pas.so

השינויים האלו עדיין לא נכנסו ללזרוס אשר עובד עם Qt 4.5 וגרסת 1.72 של ספריית הקישור.

וזהו בגדול מאוד ההסבר על ביצוע הקישוריות בין Qt לבין פססקל. תכנות נעים.

Filed under: C, FPC, Lazarus, QT, קוד פתוח

2,000 תגובות מאושרות

2010-02-28T09:59:44+00:00

התגובה האחרונה שלי בבלוג לפוסט מסויים (כתגובה לתגובה) מביאה לבלוג את התגובה ה2,000 שאישרתי (התגובות היחידות שאני לא מאשר הן פרסומות וספאם נקי).

חגיגות ה2,000 התחילו ויסתיימו בתגובה ה3,000

עידו

Filed under: כללי

‫ממשלת ארה"ב הרעילה אלפי מאזרחיה במהלך תקופת "היובש".‬

2010-02-28T09:24:57+00:00

בעיני היהודים, העם, הצבא הממשלה והמדינה הם אותה ישות. ביקורת על הצבא נתפסת כביקורת על המדינה, הנתפסת בתורה כחתירה תחת עצם קיומו של העם היהודי. תפיסה זו יחודית לישראלים. הצרפתים, יצאו ב-1968 כנגד השלטון שלהם וגרמו לנשיא הנערץ שלהם, משחרר צרפת, הגנרל דה-גול, לברוח כל עוד נפשו בו מפחד להפיכה. אצל האמריקאים, תפיסות בהן השלטון פועל כנגד האזרחים הן חלק מהתרבות האמריקאית (מה שהגיע להקצנה זוועתית בפיגוע כנגד בניין פדרלי בהוקלאומה סיטי, בו נהרגו 400 פקידי ממשל).

חיזוק לתאוריות הקונסרפציה ולתפיסות בהן השלטון לא בוחל באמצעים (כולל רצח ועבירות ברוטליות על החוק) יקבלו חיזוק עם פירסום מחקר בו נטען שהממשלה גרמה להרעלות אצל יצרני אלכהול בלתי חוקים במהלך תקופת היובש (1926-1933).

הניסיון ל"ייבש" את האלכהול בארה"ב נחל כשלון חרוץ, וכמו במקרים אחרים בהם השלטון נכשל בהבנת מגבלות הכוח, הביא להתחזקות הפשע המאורגן (תקופת הפריחה של המאפיה, בראשות אל-קאפונה ואחרים). וכך גם כיום, מדיניות המלחמה בסמים של ישראל לא רק שאינה מצמצמת את התופעה, אלא גם מביאה להתחזקות אירגוני הפשיעה, ביסוס מערכים לוגיסטים של הברחות המשמשים לסחר בבני אדם ובנשק, וכמובן גם פגיעה באותם חולים הנזקקים לקאנביס מטעמים רפואיים.

ידיעה ב-slashdot

לידיעה המלאה

Unique visitors to post: 9

‫ענייים כן מגרשים עניים‬

2010-02-27T19:21:09+00:00

אלפי ישראלים מפונים כל שנה מבתיהם. (700 משפחות בשנה). אלו הם אנשים שהתקשורת לא רואה אותם, אבק אדם, חסרי ממון – חסרי זכויות, קורבנות של המציאות בה העשירים הופכים עשירים יותר, הבורגנות חוגגת את הרגע ברכישות סתמיות והמחולשים חסרים את היכולת להתמודד עם השיטה.

אותם אנשים המפונים חסרים את הידע להתמודד עם דרישות הבנקים. בחלק נכבד מהמקרים, אילו היו פונים אל הבנק היו יכולים לדחות את התשלומים ולפרוס אותם מחדש. אנשים שחסרים את הידע להתמודד עם המציאות המודרנית, הם הקורבנות הנצחיים של המערכת.

כל זה מתגמד אל מול גדודים של שוטרים המסתערים על מתחם מגורים וגוררים משם את האזרחים הנמצאים שם. הכתומים לא הרימו קול זעקה, התקשורת הממוסדת כמעט לא סיקרה ואף אחד לא זעק שיהודי לא אמור לגרש יהודי. כי בפוליטיקה הישראלית, אנשים נמדדים קודם כל לפי הממון שלהם, ואם אין להם – כנראה שהם לא ממש יהודים.

אילו אפשר יהה להגיד שיש לסיפור הזה צד משעשע, הרי הוא היה העובדה שהשוטרים וחיילי מג"ב מגויסים בעצמם מהשכבות המוחלשות בחברה. שהמשכורת שלהם מעמידה אותם מילימטר אחד מעל אלו שהם מפנים.

ערן ורד שוב מתעד. כי השמאל הישראלי לא דואג רק לערבים או לאלו הנפגעים על ידי חיילי צה"ל, אלא לכל בני האדם, גם אם הם עניים, וגם אם ברור שיותר מדי מצביעי חד"ש (אם בכלל) לא יבואו משם.

את רון חולדאי לא שמענו שם.

הסרט (12:45):

Unique visitors to post: 17

Purim Special: The Ultimate Conspiracy Theory Behind the Story of the Scroll of Esther

2010-02-27T17:12:14+00:00

It's Purim today, and here is my own conspiracy theory for the events detailed in the Scroll of Esther on which the holiday is based.

In my conspiracy theory, Mordechai was very interested in the politics of the Persian empire, and sought ways to influence it. He got in contact with Haman, a close childhood friend of the King, and gave him a lot of advice for how to run the empire, which Haman delivered to the king by proxy. The king was so impressed by Haman's good advice that he appointed him as prime minister (or in Hebrew "second/vice to the king."). Mordechai also had proposed his cousin, Hadasah (afterwards renamed Esther) as the wife of the king as a way to further influence the king (or it is possible that Esther delivered Mordechai's advice to Haman).

However, Mordechai, Esther and Haman got tired of all the proxying and so sought a way to make Mordechai second to the king instead of Haman. So they staged the rest of what happened. Then, after the night the king could not sleep and requested that the royal records be read to him and then told Haman that Mordechai should be honoured, was indicative that he also came to understand what was going on and agreed to play along.

Meir Shalev in תנ"ך עכשיו (= "the Bible Now" in Hebrew) presents Mordechai as the master mind behind the scenes of the plot, but acknowledged that there are many remaining co-incidences. On the other hand, I go a step further, and make Esther and Haman his co-conspirators, and so get rid of most of the remaining co-incidences there.

Happy Purim, though it seems like it's a particularly rainy one this year.

‫אתחול לינוקס בפחות משניה‬

2010-02-27T09:00:30+00:00

אתחול לינוקס על התקן משולב (embeded) בפחות משניה אחת באמצעות טכנולוגיית swiftboot.ההתקן הוא לוח פיתוח של Texas instruments בתדירות של 500 מגה"צ, קרנל 2.6.29. אל תצפו לסביבה גרפית, מה שעולה זה הקרנל ואפליקציה המתחברת למצלמת ntsc ומציגה את התמונה על גבי מסך.ה

לידיעה ב- slashdot

לפוסט המקורי

Unique visitors to post: 49

חיוג מהיר ל OpenMoko חלק ראשון

2010-02-27T00:25:19+00:00

מאז העדכון האחרון, בנתיים FPC בגרסה 2.5.1 מכיל bootstrap שעובד במוקו -> ניסיתי עם shr, אז החלטתי לבנות תוכנית לניסוי עם לזרוס עבור OpenMoko.

אחד הדברים החסרים לי במיוחד זו תוכנה לבצע Speed Dial שאני משתמש בה עבור מספרים שאני משתמש בהם הרבה. אז החלטתי לבנות אחת.

התחלתי בסופ"ש הקודם לכתוב תוכנית גרפית. בהתחלה יצרתי רשימת כפתורים והתחלתי למקם אותם ידנית, אבל מהר מאוד הבנתי שאני עובד קשה מידי, וחושב בקטן מידי, הרי יש סיכוי שארצה לעשות שימוש חוזר במה שאני עושה עכשיו (וזה בלי לדבר על שינוי גדול ורזולוציה שאפשר לעשות במוקו), ולזרוס מצויין בלמחזר דברים אם עובדים איתו נכון והחלטתי ליצור רכיב של קבוצת כפתורים.

אז בהתחלה יצרתי את הרכיב כמו שרציתי אותו בתוכנה, אבל אז הבנתי שאני שוב מצמיח אוזניים ארוכות, אז שיניתי שוב את הגישה לרכיב כללי יותר שמתאים ליותר מצבים.

תוך כדי, גיליתי ששוב אני כותב יותר מידי קוד על שום דבר שבאמת צריך. ושאלתי ברשימת הדיוור כמה שאלות ופתאום במקום 20 שורות הקוד שכבר כתבתי יכולתי לקבל את אותה העבודה עם 3 שורות קוד בלבד. ועם עוד בעיה שנתקלתי בה, גיליתי שגם איתה אפשר להתמודד עם שורת קוד אחת.

העניין הוא בעוד שבGlade למשל יש גישת תכנות אחת, אשר אומרת שיש Layout והוא בוחר מה האורך והרוחב ועוד כמה התמודדויות בשבילי. בלזרוס יש כמה גישות לעבודה גרפית, כאשר אחת מהן אומרת שאני בוחר מה קורה על כל פיקסל בחלון שלי, בעוד שגישה נוספת אומרת שהסביבה בוחרת בשבילי (ממש כמו ש Glade עושה את זה) את המיקום וכו'. העניין הוא שבברירת מחדל אני מקבל את הגישה של היד החופשית בה אני קובע מה קורה איפה ובאיזו צורה, כך שהרבה פעמים אנחנו אפילו לא חושבים איך להתמודד עם דברים בצורה שונה וזו היתה הבעיה שלי, והרבה פעמים אנשים שמגיעים מGlade ללזרוס חושבים שזה בלתי אפשרי ונוטשים את לזרוס בגלל זה.

התחלתי לחשב בעצמי איך פריסת הכפתורים תתבצע, וזה הרבה קוד יחסית, אבל ברגע ששיניתי את הגישה לגישה הדומה לזו ש Glade עובד בה, פתאום זה לא כזה מעניין. פתאום אני יכול לציין איך אני רוצה שהפריסה תתבצע בשבילי, מה צורת החישוב של האורך והרוחב (אני יכול להגיד מה הגודל המינימלי והמקסימלי שאני רוצה שפקדים יהיו), והסביבה קובעת בעצמה את הגודל והרוחב בהתאם לצורך, וזו הגישה שנקטתי במקרה הזה.

אז עכשיו יש פיסת קוד ראשונה שהיא רכיב חדש שיצרתי (את רוב העבודה השקעתי ביום שישי) שמספק רשימת כפתורים עוקבים בהתאם לפריסה שאני רוצה, כולל כמות הכפתורים, מה הכותרת שתהיה לכל כפתור וכפתור ומה יהיה ה tooltip כשעומדים מעל הכפתור (אם בכלל להציג אותם לכולם), וכמובן לדעת כאשר אחד מהם נלחץ.

את הרכיב אפשר למצוא ב GitHub ולהנות מהרכיב גם עבור שימוש שלכם בעתיד. הכתובת ב GitHub תאכסן עוד רכיבים שאבנה/אשחרר בעתיד (למקרה ורציתם לדעת).

Filed under: FPC, Lazarus, OpenMoko, קוד פתוח

0.1+0.2 = ?

2010-02-26T11:18:41+00:00

חידה קטנה: אם אני עושה בשפת מחשב (כולל מסדי נתונים) את החישוב הבא:

0.1+0.2

מה תהיה התוצאה ?

התשובה היא שזה תלוי.

במה זה תלוי ? ובכן זה תלוי במהדר/מפרש, וזה תלוי בסטנדרט שאותו מפרש/מהדר משתמש בו.

למעשה השפה היחידה עם 2 מהדרים שניסיתי שנתנה את התשובה 0.3 היתה פסקל על FPC (אין לי דלפי לנסות עליו).

מבחינת מסדי נתונים כל מה שניסיתי (שזה Firebird, MySQL, PosgreSQL) כולם נתנו תשובה זהה לFPC.

שאר השפות החליטו שמדובר בתוצאה של 0.30000000000000004

מהם שאר השפות ?

ובכן

C (gcc), Perl, Ruby, Python, Javascrupt (Firefox), PHP

מי צודק בתשובה שלו ? ובכן כולם, או יותר נכון תלוי איך כל אחד מממש את העבודה עם נקודה צפה ומה אתם מצפים שתהיה התשובה…

בפעם הבאה שאתם צריכים לחשב דברים במספרים לא שלמים, תקחו את הנושא בחשבון.

Filed under: C, firebird, firefox, FPC, Object Pascal, Perl, python, Ruby, מסדי נתונים, קוד פתוח, תקנים

‫פורים שמח וגשום‬

2010-02-26T11:09:04+00:00

‫סופסוף הגיע הגשם. מערכת גשמים שהחלה ביום חמישי בערב, הופיעה בבת אחת משום מקום, ותלך כנראה באותה מהירות ולאותו כיוון. הבעיה שמערכת הגשמים הזו תעזוב אותנו ביום שני (לפחות כך צופים). אמנם אלו גשמי ברכה, אבל למה דווקא נקודתית בדיוק בפורים? לפחות היו נשארים איזה חודשיים או מאחרים בשבוע… אכן, כמה שנים של חוסר גשם בפורים הגיעו [...]‬

‫מולטמדיה בלינוקס – יש הרבה במה להתפאר‬

2010-02-26T09:30:44+00:00

מולטמדיה תחת מערכת הפעלה חופשית נשמעה על לא מזמן כאוקסימורון הזוי. ההתקדמות בתוכנה החופשית היא כה עזה, כד שברור היה שבשלב מסויים לינוקס תוכל להציא ארנסל תוכנות מרשים מספיק כדי להתמודד בכבוד מול המאק והחלונות. למרות שעדיין יש קצת זמן עד שהמקצוענים ינטשו את כלוב הזהב הקניניי שלהם, הרי בשביל בני תמותה רגילים – לתוכנה חופשית יש יותר מה להציע מאשר למתחרות העצובות שלה.

בתחילת הדרך שלי במשעול הלבנים החופשיות, עשיתי שימוש ב- fprot. תוכנה חביבה לסידור תמונות, שעולה במספר פרמטרים על פיקאסה, אך סבלה מאיטיות בעדכון בסיס הנתונים שלה – וגרוע מכך, לא ידעה לאתר לבד תמונות שנמחקו או הועברו (מה שהפך את הסוגיה הראשונה לרלוונטית מדי). מאחר שהיא כתובה במונו, חיפשתי לי תחליף אחר, ו-diigikam הציגה את עצמה כיורשת יותר מראויה. לא רק שהיא כוללת כלים מתקדמים יותר לעריכת תמונה, לאחרונה היא איפשרה ניהול ישיר של תמנות גולמיות (raw בלעז).

תמונות בפורמט נא הן למעשה התשליל של התמונה, ואילו ה- jpg הוא התוצר המודפס. כמו טיגון המכחיד רכיבים תזונתיים, כך גם המעבר מתמונה גולמית לתמונה דחוסה (raw->jpg) אובד הרבה מידע. אם בתמונה מופיע איזור בחשיפת יתר, מתוך התמונה הגולמית ניתן להציל פרטים, ובאמצעות תוכנת עריכה, לבצע תיקון משמעותי של התמונה. גם איזון לבן לא עיבוד באותה אפקטיביות אחרי שהתמונה נדחסה. היכולת לנהל קבצים גולמיים היא יתרון ענק שלהערכתי הצנועה לא קיים באותו אופן מתקדם באף תוכנה קניניית.

תוכנה מופלאה נוספת שכתבתי עליה היא kdenlive, המאפשרת עריכת וידאו ברמה כמעט מקצועית. אחרי שצברתי עליה מספר שעות עבודה, אני מודע לכך שאין צורך יותר בהפעלת חלונות לעריכת וידאו. אך יותר מזה, kdenlive טובה יותר מכל תוכנה חינמית או מוזלת לעריכה. היא אומנם פחות טובה מתוכנות עריכת וידאו מקצועיות, כדוגמת ה- sony vegas, אך עבור סרטי משפחה, אין צורך יותר בזבל קנייני.

שוב, ניתן לראות כיצד בשלב מסויים תוכנה חופשית מגיעה לבשלות ומוחקת לחלוטין את הצורך בשוק שלם של מוצרים שהתפרנסו בקושי. התוכנה אומנם לעיתים קצת מגושמת לשימוש, אך היא בעלת יתרונות בולטים להפליא – כמו היכולת לייבא ולייצר במגוון פורמטים שגם תוכנות מקצועיות לא תומכות בהן כראוי. ניתן לקחת את הסרטונים מהמצלמה הדיגטלית ולעורכם בקלות.

לפני זמן מה התבאסתי קלות, מאחר שהשידרוג ל- kde4.4 שבר את תוכנת העריכה. אך עיון מחודש בדף ההתקנה סיפק קישור חדש ועכשיו התוכנה עובדת שוב.

הצצתי בסרטון שהעליתי אז, ובחשתי קצת ב-youtube, עד שצף הסרטון הזה. שמעלה שאלות נוגות לגבי השימוש בסגול ובוורד על ידי משתמשות בתוכנות חופשיות. לא רק תוכנות עריכת וידאו עוברות מהפך, כנראה שאפילו הדימוי הגיקי ישתנה אם המגמה של בחורות בסרטונים על תוכנה חופשית ימשיכו לצבור תאוצה בארץ כמו בעולם.

Unique visitors to post: 57

Review: Alternative (to Firefox) Linux Web Browsers

2010-02-25T21:21:42+00:00

Since I've been blogging about Perl a lot lately (trying to maintain and advance my Planet Perl Iron Man status), I've been neglecting to blog about other things. So here's a new entry not about Perl, not even about programming - but about web-browsers.

I've been using Firefox (now at version 3.6) as my primary browser on my Mandriva Linux Cooker system for a while now, and have been mostly happy with it. Today I wanted to edit this wikibook titled "How to Write a Program". It had been written awfully (see the discussion page), but I was introduced to it after it was made a prerquisite of a different wikibook which I've written, and decided that the dependency should be kept (assuming "How to Write a Program" would be written better). Now, I could either throw away "How to Write a Program" and start from scratch, or revamp it to submission. Right now, it seems like it would be a combination of both.

In any case, after editing it, I've ran into a long-term bug in Mandriva, or in my Mandriva setup (which is exhibited in any Firefox that is running directly on it.), which I've finally reported there (though I believe I had reported it in the Firefox bugzilla too) and so had been unable to use Firefox for it.

So I've been looking for an alternative browser. I ruled out Konqueror because KHTML has been suffering from a lot of bug report, and Konqueror is just plain annoying. (WebKit has been forked from KHTML, and it proved to be more popular.). I initially ruled out Opera because it's not open-source. So that left me only with WebKit-based browsers. I asked for recommendations and people on #ubuntu-uk (great channel, BTW) recommended Chromium and GNOME's Epiphany, and some other more obscure browsers. I've decided to check them out.

I decided to go with SRWare Iron as my Chromium browser. The first thing I noticed was that the Linux download link led to a web forum post - very unprofessional. After downloading and unpacking the archive, it refused to run - /home/shlomi/apps/iron-linux/iron: error while loading shared libraries: libbz2.so.1.0: cannot open shared object file: No such file or directory. A symbolic link to libbz2.so.1.0.0 (done by root) fixed that problem, and then it crashed with an X error. However, it started the second time and seemed to run fine (don't know what the problem was). I noticed Chromium was indeed very fast, but then I ran into a few glitches:

No menu bar. WTF? All desktop applications, including web browsers had menu bars for generations. And I'm used to invoke the File menu and select "New Window" and "New Tab". But Chromium does not have any menus, and it appears to be by intentional design (but probably a crappy one).
If this wasn't enough, there was another more minor but still irritating annoyance: after clicking on the URL bar and pressing double click, only the current word is selected as opposed to the Firefox behaviour of selecting the entire URL.

So I decided to look at Epiphany. Slower than Chromium, but maybe it will work. Or maybe it won't. The first thing I noticed was that it looked ugly - very unaesthetic and several widgets in the main window were slightly out-of-place. Its URL bar also behaved unlike Firefox in the double click respect, which was also annoying.

So what can I do? I eventually decided to use Opera for editing Wikimedia wikis until the Firefox-influencing bug is resolved. It is fast, it has a menu bar, and double click in the URL bar selects the entire URL. Very nice. It's not open-source, so I'm trying not to get myself used to it, but seems like I'll need to use it.

If you haven't done so already, I suggest you read the "Joel on Software" "must-read" books recommendations page. I haven't read all the books there, but the page itself is also good. Quoting from it from our context:

A few months ago when we released CityDesk, I got an email from a customer complaining that he was used to doing Alt+F, Alt+S to save files. Unfortunately due to a tiny, unnoticed bug, that keyboard shortcut saved the file and then closed it, irritatingly. I had never noticed because I'm in the habit of doing Alt+F,S to save files, not Alt+F,Alt+S -- a tiny difference -- and Alt+F,S worked fine.

Once you get into the habit of doing Alt+F,Alt+S to save, it becomes so automatic you don't think of it as Alt+F,Alt+S. You think of it as save. And when you push the "save" button in your brain and the file you were working on goes away, it makes you feel like you're not in control of your environment. It's a small thing, but about the fourth time that it happens, you're going to be seriously unhappy. That's why I spent several hours tracking down this bug and fixing it. In a bizarre application of Murphy's Law, this fix led to a cascade of events that caused us to waste something like a week, but that's neither here nor there. It was worth the time spent. This is what it means to be concerned about usability. If you still think that something as small as how long you hold down the Alt key when you activate a menu command doesn't matter, well, your software is going to make people unhappy. These tiny inconsistencies are what makes Swing applications so unbearably annoying to use, and in my opinion it's why there are virtually no commercially successful Java GUI applications.

If I can't go to "File → New Tab" in the menubar to start a new tab then I'm going to be unhappy. If I have to triple click the URL bar in order to select the entire URL, then I'm going to be unhappy. These tiny things are why I can't use either Chromium or Epiphany. (And frankly, a lack of a menubar is a huge UI screw-up, not a tiny one).

At the moment, I'm just ranting, but I am planning on reporting these bugs to the bug trackers of the appropriate projects. I just hope Google won't think the lack of menu-bar in Chromium is a feature. "Welcome to Google UIs". (Welcome to Google Hell…).